ואם משדה אחוזתו יקדיש איש להשם. הנה שדה אחוזה הוא השה שבאה לו בירושה והרצון באמרו יקדיש איש להשם שיקדישה לבדק הבית כי אי אפשר שיהיה מקדשי מזבח ואין שם קדש להשם זולתי קדשי המזבח וקדשי בדק הבית:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 27 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והיה ערכך לפי זרעו. למדנו שאם לא היה ראוי לזרע אינו נדון בזה הדין ר"ל בדין הערך הקצוב בתורה אבל נפדה כשוויו כמו הענין בבית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף הנה החומר הוא לפי הוראה הגדר שלשים סאין והנה המקום שיפלו שם שלשים סאין לזרע יהיה ערכו חמשי' שקל כסף היתה השדה שמנה או רזה וזה הערך הוא אם הקדישה אחר שנת היובל אבל אם עבר זמן מה משנת היובל לא יהיה ערכו כי אם על פי השנים הנותרות עד היובל כמו שיזכור אחר זה ולפי שאמר על פי השנים הנותרות עד שנת היובל למדנו ששנת השמיטה עולה למניין אלו השנים ולזה הוא מבואר שאלו הנ' שקל כסף היה ערך מ"ט שנה ולזה יגיע לכל שנה שקל ואחד ממ"ט בשקל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819