ואם שכב ישכב איש אותה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים. ר"ל שכבר יהיההדין טמא' נדתה עליו להיות טמא ז' ימים מעת שכיבתו עמה והנה ראוי שיהיה הוא ראוי למשכב והיא גם כן ואז ינהג בהם זה הדין זה מבואר מהשרשים הכוללים ולפי שלא אמר שכבת זרע כמו שאמר בפרש' הקודמת הוא מבואר שאע"פ שלא הוציא שכבת זרע יטמא בזה האופן וזה בין ששכב עמה כדרכה או שלא כדרכה או כי כל אחד קרוי משכב כמו שיתבא' מאמרו ואת זכר לא תשכב משכבי אשה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 15 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא. ראוי שתדע שכן יהיה הדין במושבו ובמרכבו כאשר ינשא עליהם בועל נדה אלא שאין משכבו ומרכבו מטמאים אדם וכלי' במגע ובמשא כי התורה לא זכרה זה כן כמו שזכרה אותו בזב ובנדה ויתבאר מהשרשים הכוללים כי מזאת הטמאה החמורה הם משללים לא מהטמאה אשר למטה ממנה והוא לטמא אוכלין ומקין ועוד שזה ראוי בהם כי הם ולד הטמאה וזה שהתבאר שהראשון לטמאה מטמא אוכלים ומשקין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819