וכל הנוגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמ' עד הערב. למדנו שמשכבה מטמא האדם במגע לטמא בגדים וכן למדנו מזה הענין במושבה בפסוק הבא אחר זה אם על המשכב הוא או על הכלי אשר היא יושבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב ראוי שתדע שאין הרצון בה שכאשר ינשא האדם על המשכב והמושב שיהיה טמא שאם היה הענין כן לא היה ראוי שיאמר בנגעו בו ועוד שאם היה הענין כן הנה ראוי שיטמא לטמ' בגדים שעליו כמו שהתבאר בפרשת זב שאין מגע המשכב והמושב יות' חמור מהנשא עליהם וכבר אמר בכאן יטמא ולא אמר שיהיה טעון כבוס בגדים ולזה הוא מבואר ממה שנזכר בפרשת זב שמה שהעיר עליו בזה הכתוב הוא המרכב שהוא מטמא לטמא בגדים והנ קראו באש' משכב ומושב כי אין ראוי להזכיר המרכב באש' לפי שיש לו פסוק הרגלים אשר הוא כלי לדבר הערוה אמר ותפסקי רגליך לכל עובר והוא מבואר שהמרכב מתיח' מאד למושב וכ"ש מרכב הנשים והנה שתקה התורה מלהזכיר טמאות הנושא ודם הנדה ומשכב' ומושב' ומרכב' ומשקיה להשענה על מה שזכרה מזה הענין בזב וכן הענין במה שתשאהו או תסיטהו הנדה מהכלי' אבל התורה קצרה בזה במשפטה כי כבר זכרה בזה במה שיספיק ללמד ממנו כי דין טמאת הנדה והזב לטמא זולתה הוא אחד בעינו:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 15 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819