ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים. הנה מפני אמרו ימים יחוייב שיהיו שני ימים לכל הפחות הנה הפחות שיאמר בו ימים רבים הוא שלשה ימים. ולזה לא ינהג הדין שזכר אחר זה בהבאת הקרבנות כי אם בזבה שראתה שלשה ימים זה אחר זה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 15 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בלא עת נדתה. ר"ל שלא היה זה בשעת הימים אשר בהם נדה כי כבר התבאר דין הראיה שתהיה בעת נדתה אבל זאת הזיבה תהיה במה שישאר מימי וסתה אחר זמן נדותה כשישפע מהדם בה יותר מהנהוג לפי העניין הטבעי וזה התוספת יקרא זיבה והנה קרא בלא עת נדתה כשלא היה הזיבה נמשכת לשבעת ימי הנדה אך היה שם הפסק יום אחד או יותר ולזה אמר אחר זה כי תזוב על נדתה ר"ל שלא היה הפסק בין ימי הנדה לימי הזיבה:
כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה היא. למדנו מזה שטמאתה בימי זונה אע"פ שלא ראתה שלשה ימים היא כטמאת הנדה באותן הימים ולזה תטהר בערב כשטבלה כמו שתטהר הנדה כשטבלה ביום השביעי ואע"פ שראתה בו דם אלא שראוי שתשמר מזה כי אולי תראה למחרת היום ההוא ותהי' טמאה למפרע עד שאפשר שתבא לכלל זבה גדולה ויצטרכו לה שבע' ימים נקיים מזוב קודם שתטהר כמו שיתבאר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819