קריאה במקור

רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 22

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה. רוצה לומר אל ארץ שלא יעבד בה ולא יזרע והנה בזה תועלת לישב בלבם שכבר נתכפרו להם עונותיהם ולא יתרשלו מעבוד השם יתע' מפני מה שהפליגו לחטא במה שקדם. וראוי שנדע שזה השעיר ימות שם בשלוחו אותו וזה יתבאר מפני' שונים מהם שאם היה שלוחו להניחו חי כמו העניין בשלוח הצפו' החיה של מצורע הנה מפני שזה השעיר הוא חטאת יקרה בו מהתקלה הרבה. ועוד שאם דקדקה התורה במקום שישלחהו בו שלא יהיה בו תועלת לבני אדם כל שכן שתדקדק מה בשעיר בעצמו ולזה יחוייב שיהיה שלוחו לעזאזל באופן שימות. וזה יהיה כשידחהו המשלח שם משן הסלע גבוה כי זה יורה עליו לשון עזאזל מצד הוראת הגדר. ולזאת הסבה היה המשלח טעון כבוס בגדים כמו שטעון כבוס בגדים השורף פר ושעיר וזה כי השעיר החי לא יטמא מצד מה שהוא חי אבל יטמא משלחו מצד ששלוחו להמיתו והנה כמו שהיה תכף לסמיכה שחיטה בקרבנות כן יהיה תכף הסמיכה שלוח בזה השעיר מפני שסופו אל ההמתה:
2
ושלח את השעיר במדבר. רוצה לומ' שכיון שיתברר שישתלח השעיר במדבר אף על פי שלא הגיע עדין למקו' הגבוה שידחפהו משם משלחו להמיתו יעשה הכהן גדול אלו הפעולות שיזכור אחר זה. וראוי שתדע שהמשלח אם לא יכול להשלים השלוח בזולת אכילה הנה יותר לו אז לאכול כי זה הוא מצורך השלוח אשר יחוייב שיעשה ביום הכיפורים וזה מבואר בנפשו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Ralbag on Torah, Venice, 1547
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819