קריאה במקור

רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 21

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי. הנה למדנו בזה המקום שהסמיכה היא בשתי ידים על ראש הקרבן ומזה המקום נלמד שתהיה הסמיכה בכל כחו כי לזאת הסבה הקפידה התורה שתהיה הסמיכה בשתי ידיו:
2
והתודה עליו את כל עונות בני ישראל וגו'. רוצה לומר שהוא כאלו יסיר עונות ישראל:
3
ומפשעיהם לכל חטאתם. איזה שיהיו עשה או לא תעשה קלים או חמורים וישימם על ראש השעיר בסמיכתו זאת ויתבאר מלשון הכתוב שהוא יתחיל מהקל ויסיים בחמור ולזה זכרה התורה הפשע אחר העון כי הפשע הוא יותר חמור כי הוא מורה על הזדונות כמו שקדם ולפי שהחטא יאמר על היותר קל כמו שהתבאר בפרשת ויקרא שהחטא יאמר על השגגה אף על פי שלא הודע לו חטאתו אשר חטא הנה יהיה לשון זה הודוי שחטאו ושעוו ושפשעו בני ישראל ויבקש מדבריו מהשם יתע' שיכפר להם זה כי זהו ענין הודוי והנה תלמד גם כן שההדרגה הוא בזה התואר ממה שאמר חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו וראוי שלא יעלם ממנו שהוא ראוי שישובו ישראל בכל לבם לשם יתע' ואז יתכפרו להם כל החטאי' בזה הקרבן וזה שאם דקדקה התורה בזה בקרבנות יחיד הבאות על השגגות כל שכן שתקפיד בזאת הכפרה הנפלאה אשר באה להניח חטאים גדולים ולזאת הסבה היתה התרועה בר"ח השביעי כמו שיתבאר במה שיבא בג"ה ומזה המקום למדנו שהודוי הנעשה על פר כהן גדול הוא גם כן בזה הענין כי פר כהן גדול הוא לו ולכהנים תמורת שני שעירי העזים לכל ישראל שנאמ' בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה. ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעולה. והנה אחד מהשעירים יכפר על זדון טמאת מקדש וקדשיו והשני יכפר על כל עבירות שבתורה והוא המשתלח והנה על שני אלו הדברים יכפר כהן גדול בעדו ובעד הכהנים ולזה יהיה לשון הודוי הראשון שחטא ושעוה ושפשע הוא וביתו שיכפר לו השם יתע' ולשון הודוי השני הוא שחטא ושעוה ושפשע הוא וביתו והכהנים ושיתפלל להשם יתע' שיכפר להם זה:
4
ושלח אותו ביד איש עתי המדברה. רוצה לומר איש של רוב הרגלו בהליכה במדברות לא ימתין אכל כל עת הוא נכון לו כאלו הוא בעל העת כי יש אנשים רכי הלב ואולי ילכו שם בעת אחת לא בעת אחר ליראתם מן ההליכה בכמו אלו המקומות כל שכן אם יקרו דברים מונעים כמו המטר ונשיבה הרוחות החזקות ומה שידמה לזה ולפי שהכפרה לא תשלם בזולת שלוח זה השעיר למדבר היה ראוי שידקדקו שיהיה המשתלח איש עתי שיהיה כל עת נכון לו באופן שישלים מה שכוון לזה ובזה לא דקדקה התורה במשלח שיהיה כהן ולזה יהיה שלוח השעיר אפילו בישראל:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Ralbag on Torah, Venice, 1547
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819