רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 23

ובא אהרן אל אהן מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש. ראוי שנדע שלא חייבה אותו התורה לבא אל אהל מועד לפשוט בגדיו שם כי זה בלתי ראוי במקו' הנכבד ההוא רוצה לומ' שיעמוד שם ערום וכ"ש שזה יותר נמנע מצד שימשך לזה שיצא כהן גדול ערום משם וילך ערום אל הלשכה אשר בה המקוה אשר יטבול בו לא צותה התורה גם כן שיבא שם שלא לצורך כי כבר הוזהר מזה במה שקדם ולזה יחוייב שתהיה זאת הביאור לצורך ויחוייב עם זה שתהיה באופן שיחוייב העשותה בבגדי לבן כי לא זכרה התורה שנותו בגדי לבן לבגדי זהב עד אחר זאת הביאה ומזה המקו' יתבאר שזאת הביאה היא להכנס לפני לפנים להוציא הכף והמחת' כי לא נשאר מעבודת יום הכיפורים דבר יהיה ראוי שיעשה בבגדי לבן זולת זה כי אין ראוי שיכנס לפני לפני' בבגדי זהב כמו שקדם ולפי שאין רשאוי שיוציא משם הכף והמחתה טרם השלם העיכול לקטרת ולאש אשר במחתה והיה זה ממה שלא יתאמת שישלם בכמו זה העת הנה יצטרך להמתין לסלק הכף והמחתה עד הערב וראוי שיהיה זה בעת שיצטרך לבא אל אהל מועד להקטיר קטרת הסמים ולהעלות את הנרו קודם שיקטיר קטרת הסמים ויעלה את הנרות כדי שלא יהיה ענן הקטרת לפנים מאהל מועד ולפי לפנים יחד כי ההערה בו באלו השני מקומות קרובה להיות אחת כמו שנבאר ולזה אין ראוי שתהיה בשני המקומות ובכלל הנה אז ישלם בלי ספק העיכול לאש ולקטרת ואין ראוי שיכנס שם הכהן אם לא אחר שיתברר לו שישלם זה כדי שלא יכנס שם שלא לצורך ויתחייב מיתה בידי שמים והנה לא זכרה התורה בביאור סלוק הכף והמחתה לפי שאינו מכוון בעצמו ואינו מצורך הכפרה אבל בהכרח יתחייב לכבוד המקום ההוא שלא ישאר שם האפר בכל השנה עד בא יום הכיפורים אחר שיסירה משם הכהן הגדול בבואו לכפר בקדש והנה לא נזכרה בזה המקום זאת הביאה כי אם להשלים זכרון הדברים שיעשו בבגדי לבן לא שיהיה סדר העניין כן ואולם שאר הדברים כלם נזכרו על הסדר אשר אם נשתנה הסדר ההוא לא יהיה במה שיעשה בזולת סדרו תועלת והנה יפשוט כהן גדול בגדי לבן בלשכה שיטבול בה ושם ילבש בגדי זהב:

והניחם שם. רוצה לומר שלא ישמש בהם עוד ומזה יתבאר שהם אסורים בהנאה והנה יתבאר טעם זה אחר השלימנו באור זאת הפרשה. וראוי שתדע כי אח שלוחו השעיר יוציא אמורי פר ושעיר להקטירם על המזבח העולה ואחר שיתבאר לו שהגיע השעיר למדבר ישלח פר ושעיר מחוץ למחנה לשרפם וינתחם באופן שהתבאר בפר כהן משיח בפרשת ויקרא ולזאת הסבה אמרה תורה ושלח את השעיר במדבר ולא הוצרכה להזכיר הוצאה חלבי החטאת כי זה מבואר ממה שקדם מענין הקרבנות והנה סמך אחר זה שלוח השעיר לעזאזל להוצאת פר ושעיר מחוץ למחנה לשרפם להעיר שזה היה נעשה יחד והנה העניין מעמו יעיר על זה כי הפר של כהן גדול היה נכלל בו. כל עניין שני השעירים ולזה ראוי שיהיה ענין השעירים נעשה יחד כמו העניין בפר שהוא גוף אחד: