רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 24

ורחץ את בשרו במים במקו' קדוש. ר"ל באחת הלשכות אשר בעזרה ומזה המקום נלמד שכל עת שיטבול ביום הזה להחליף בגדים מבגדי לבן לבגדי זהב או הפך יהיה טעון טבילה בקדש וראוי שיתבאר מזה ג"כ שבלבשו בבקר בגדי זהב לעבוד עבודת תמיד של שחר והמוספין יצטרך טבילה וזה שבהכנס לעבודה יצטרך כל כהן קדוש ידי' ורגלי' ולט יצטרך לזה בשאר העבודות שיעבוד ביום ההוא כמו שקדם ואם במקום שאין טעון קדוש ידי' ורגלי' חייבתהו התורה לטבול כ"ש שיתחייב לטבול במקו' אשר הוא טעון קדוש ידים ורגלי' ולזה יתבאר גם כן שבכל טבילה יהיה קדוש ידי' ורגלי' כל שכן במקו' שנתחייב טבילה והנה נבאר הסבה בכל זה במה שיבא:

ולבש את בגדיו. ר"ל בגדי זהב כי הם בגדיו אשר יעבוד בהם תמיד:

ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם. רוצה לומר אילו ואיל העם והנה יעשה תחלה עולתו ואחר כך עולת העם כמו הענין בחטאת והיה זה למעלת הכהן עם שאין ראוי שיכפר על זולתו קודם שיכפר על עצמו מה שלו מהחטאים ההם ולפי ששם שעיר החטאת אחד להשלי' זאת הכפרה כמו שנזכר בפרשת פינחס הנה ראוי שיהיה נעשה קודם עולתו ועולת העם כי החטאת קודם לעולה כמו שיתבאר במה שקדם. ואמנם לא הזכיר זה בזה המקום כי לא נזכר בזה המקום החטאת ההוא. וראוי שתדע כי האיל שנזכר בפרשת פינחס בעולה שיקריבו בני ישראל ביום הכפורים הוא האיל הזה שקרא איל העם. וזה שכבר אמר שם ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד חטאת הכפורים ועולת התמיד למדנו מזה שכל העולות והחטאות באות משל צבור ביום הכפורים נזכרו שם מלבד חטאת הכפורים ועולת התמיד של שחר ושל בין הערבים ולזה הוא מבואר שכבר נזכר שם איל העם והוא האיל הנזכר:

וכפר בעדו ובעד העם. רוצה לומר שבה תשלם הכפרה בשלמו' כי הקרבת העולה הוא להעיר שכבר נשלם הרצוי במה שהתבאר במה שקדם: