כל שרץ העוף ההולך על ארבע שקץ הוא לכם. קרא שרץ העוף קטני הגוף ממנו כגון הזבובין והיתושין והצרעה והדבורה ומה שידמה להן והנה היו אלו המינים אסורים באכילה כי נמצא בהן רבוי הרגלים וכבר נתבאר בספר ב"ח שזה הוראה על חלשת החום היסודי ורבוי החלק הארצי ומה שזה דרכו הוא עב החמר מאד והוא מפני זה בלתי נאות להזנת האדם כמו שזכרנו במה שקדם ואמנם נמצא בהן רבוי הרגלים לפי שכבר היה בהם עם זה כנפים שהם תמורת הידם ולזאת הסבה יהיה כל מרבה רגלים אסור וכן יאסר לזאת הסבה ההולך על גחונו כמו הנחש והתולעים שזה דרכ' כי ליתרון החלק הארצי וחלשת החם היסודי לא יתכן שיתחזקו הרגלים לשאת אותם ואע"פ שיהיו רבים ולזה לא ימצא הנחש כי אם בארץ החמה כי לא יוכל לחיות בזולת הארץ ההיא לחלשת החום היסודי וזה סבה שנית לאסור הדגים אשר אין לו סנפיר:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 11 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819