רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 11 · פסוק 19

ואת החסידה. אמרו שהיא דיה לבנה ונקראת כן לפי שעושה חסידות עם חברותיה במזונותיה:

ואת האנפה. אמרו שהיא דיה רוגזנית ואמרו למינה לאסור מין אחר מתיחס לה:

הדוכיפת. אמרו שהוא תרנגול הבר ונקא כך לפי שיש לו סגולה לחרק הסלע כאלו אמר דוכיפת רצוני שהוא עושה שנים מן הסלע כי הסלעים וההרים נקראו כפים אמר ובכפים עלו:

והעטלף. ידוע והוא הנקרא קראט"א פאנדא:

הנה אלו המינים לבדם הם האסורים בעוף השאר טהורים והנה לא נתנו התורה סימנים בזה להבדיל בין הטמא ובין הטהור כי לא נמצאו שם סמנים מורגשים יתנו האמת בזה ולפי שאלו המינים בלתי ידועים וכל שכן לנו להעדר הבקיאות ממנו בלשון הקדש טרחו רז"ל המכירים אלו המינים ומצאו קצת סמני יתכן שיוכרו בהם אלו המינים הטמאים וזה שכבר נתבאר להם בתפוש שאין כאלו המינים זולתי פרס ועזניה מי שלא יהיה דורס ואוכל שיהיה לו זפק או אצבע יתרה או שהיה קרקבנו נקלף ביד ולזה יהיה הדרך בזה לראות אם העוף דורס ואוכל שאם היה אוכל ודורס הוא בלי ספק מאלו המינים האסורי' כי בהם נכללו כל העופות הדורסים לפי מה שנאמר שנתאמת להם ואם אינו דורס ואוכל אם היה לו אחד מהשלשה סימנין שזכרנו הנה הוה טהור אם לא פרס או עזניה שאינם נמצאים בישוב לפי מה שאמרו ז"ל והנה יעזור לזה החפוש שכבר מנה הכתוב מינים טהורים בעוף והם תורים ובני יונה והנה ימצאו להם אלו הסימנין כלם ר"ל שיש להם זפק ואצבע יתרה וקרקבן נקלף ואינם דורסים ואוכלין והנשר הוא נמנה בראש העופות הטמאים והוא דורס האוכל ואין לו זפק ולא אצבע יתרה ולא קרקבן נקלף וכאשר התישב לנו זה הנה אפשר לנו לעמוד על הסבה אשר בעבורה נאסרו אלו המינים הנבחרים בסימנים הנזכרים וזה שהדורס הוא אסור לפי שהוא טורף והב"ח הנלחמין הם בלתי נאותים להזון מהם האדם כמו שזכרנו בעניין הבהמות הטמאות ומציאות הזפק מורה על דקות החמר כי רבוי המבונים אשר בהם יהיה העיכול מורה על דקות החמר וכבר ביארנו במה שקדם כי כל מה שהיה חסר הנזון יותר דק הוא יותר נאות למזון למזנים האנושיים מצורף לזה שמה שהיה עב החמר הוא נותן עכירות בשכל ומכבה אורו וזה הפך מה שכונה התורה בזה כמו שזכרנו במה שקדם וכן נאמר שהיות הקרקבן נקלף יורה על האותות וזה הכלי להטיב עכולו כי יותר יתחזק על פעל העכול בהיות זה העור והקרום בתוכו ממה שיתחזק בזה כשלא היה שם כי אם הבטן הזה בשרי לפי שהחום הטבעי יהיה שם יותר נשמר כשהיה הבטן הבשרי מקיף בבטן האחד וכבר זכרנו כי מה שהכין לו הטבע מהכלים יותר להטיב בו העכול בזה הוראה על רוחק המזון מעצם הנזון ובזה הוראה מה על דקות החמר על שהשלם העכול בזה הבטן הבשרי מורה על עבי החמר עם שכבר ישמר חומו היסודי בזה הבטן הבשרי לעביו ואולם האצבע יתרה איך יתבאר שלה רושם על שזה העוף נאות להזון ממנו האדם הנה הוא מקום עיון ואחשוב שזה אמנם יורה על שמזון זה הב"ח אינו מהטרף ולזה הושמה לו אצבע יתרה לעוזר על ההליכה ללקט הזרעים מעל הארץ ומה שידמה לזה ואמנם העוף הטורף לפי שלא יצטרך ללכת ללקט אבל יעוף וידלג להשיג טרפו לא הושמה לו אצבע יתרה עם שכבר תזיק לו האצבע יתירה לפועל הטריפה כי תסבך תנועתו בטרף ותבלבלה וג"כ מפני שהצפורנים הן כלי המלחמה בעופות הטורפים לא הושם להן אצבע יתרה כי לא יספיק המותר הארצי בהם לעשות ממנו הצפרנים באצבעות הרגל גדולות כמו שיצטרך לפעל הטרפה ושתהיין עם זה חמשה ולזה לא היתה בהם אצבע יתרה כדי שיספיק זה המותר למה שיצטרך לזה הב"ח מחוזק הצפרנים וגדלן ואמנם הפרס והעזניה עם המצא בם קצת אלו הסמנים לא היו מותרים לפי שאלו הכלים היה בהם מצד הזונם במזונות הקשים הנמצאים במדבר לא לדקות חמרם כי כל מה שהיה נזון הב"ח במזון יותר עב התחזק ההוראה על עבי חמרו הנה זהו מה שנראה לנו בזה לפי מה שאפשר לנו השגתו ממה שהנידו רז"ל מענין המינין ואלו הושגו לנו בחוש היינו מבארים זה ביאור יות' רחב אלא שעכ"פ כבר נתננו בזה הסבות הכוללות שאפשר שיתנהו בזה לפי השגתו: