אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההולך על ארבע אשר לו כרעים ממעל לרגליו וגומ'. ר"ל שהן ידלגו על הארף ולא יעופו בכנפיהן ולפי שהדלוג ישלם בכפיפת הכרעים והתפשטותם הושמו להם אלו הכרעים ויעזרו להם כנפיהם בזה הדלוג כי הם ידביקום זה לזה כשירצה לדלג המו שיעשה האדם באופן מה מידיו כשירצה לדלג והנה מפני שאין אלו הכנפים לעוף בהם ולא יהיו להם כי אם ארבע רגלים ולזה לא ימנו אלו המינים בכלל מרבה רגלים כי הם לא ישאו גופם כי אם בדק' הרגלים והכנפים הושמו בהם להטיב תנועתם לא לתמורת הידים או נאמר כי אין רבוי הרגלים מהן מהכרח החמר לעביו אבל יה זה מפני יתרון השגחת הטבע באלו המינים כי מפני שתנועתם הוא בדלוג הנ מן ההכרח שיהיו להם הכלים שבהם ישלם הדלוג ביותר שלם שאפשר לפי המקבל:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 11 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819