רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 27 · פסוק 9

ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן להשם. ר"ל שאינה בעלת מום והוא מן הבקר או מן הבקר או מן הצאן כי ממנה יקריבו:

כל אשר יתן ממנה להש' יהיה קדש. ר"ל שאינו נגאלת כי מפני שהיא ראויה לקרבן כבר חלה קדושה בגוף הבהמה ויחוייב שתהיה קרבה למזבח והנה הוא מדבר בזה המקום בקדשי מזבח ולזה אמר אשר יקריבו ממנה קרבן להשם וראוי שתדע שאם הקדיש ממנה אבר למזבח הנה אם לא היתה הנשמה תלויה בו אינו קדוש אלא אותו האבר ותמכר הבהמה ודמיה חולין חוץ מדמי אותו האבר ואמנם הבהמה תקרב למזבח ויקנה אותה מי שהוא מחוייב קרבן שהבהמה ההיא ראויה לו ולזה אמרה התורה כל אשר יתן ממנו להשם יהיה קדש ומנם אם הקדיש אבר שהנשמה תלויה בו פשטה הקדושה בכל הבהמה כי אל יתכן שיאמר בזה האבר שהוא ממנו ר"ל מהב"ח ההוא כי הוא לא ישא ב"ח בסורו ולזה לא יתכן שיתואר זה האבר בשהוא מהנשאר מהב"ח ההוא אבל יתואר שהוא מהב"ח ההוא בכללותו ולפי שהתורה זכרה בזה המקום בהמה ובה אמרה זה הדין הנה יסופק אם ינהג זה הדין בעוף ר"ל שאם הקדיש אבר שהנשמה תלויה בו יהיה קדוש כלו כי אולי מצד חסרון הב"ח לא יהיה קדוש כלו אם לא הקדישו בכללותו ואולי דינו בזה שוה לדין בהמה: