רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 4 · פסוק 13

ואם כל עדת ישראל ישגו. רוצה לומר כל ישראל או רובם וכבר יבאר אחר זה זאת השגגה איך תהיה:

ונעלם דבר מעיני הקהל. הנה לפי שהעינים מורים לב"ח איזה הדרך ילך בה וישמרוהו מהכשל בהליכתו קרא עיני הקהל ב"ד הגדול כי הם המורים לכל ישראל אי זה הדרך ילכו בו בדרכי התורה כמו שהתבאר בפרשת זקן ממרא או יהיה הרצון באומרו אל כל עדת ישראל בית דין הגדול כי הוא כולל לכל ישראל. והנה מצאנו בתורה שקראה הבית דין עדה אמר ושפטו העדה. והצילו מעיני העדה להורות כי מבית דין ידבר. ולפי שאינם עיני הקהל אם אינם ראויים להוראה חוייב שיהיו כלם ראויים להוראה ואז ינהג בם זה הדין הנזכר פה ומזה גם כן יתבאר שהוא ראוי שיהיה נעלם מכלם לא מקצתם ואז ינהג בם זה הדין ואמרו ונעלם דבר רוצה לומר שיזכור אחר זה והם אשר לא תעשינה שחייבין על זדונם כרת כמו שבארנו ולפי שאמר ונעלם דבר חוייב שלא תעלם מהם כל המצות אבל דבר ממנה כאלו תאמר שיורו שהדם היוצא מהשחיטה הוא אשר אסרתהו התורה אבל דם הלב הוא מותר:

ועשו אחת מכל מצות יי' אשר לא תעשנה. ר"ל ישראל שכבר זכרם בראש הפסוק או יהיה שב אל הקהל שזכר קודם תיבת ועשו. והנה הרצון בו כל ישראל לא קהל מקהלות ישראל כי כבר לקח העניין כולל בבית דין מפני כללות העושים על פיהם. ולפי שסמך העשייה להעלם הדבר מעיני הקהל הנה יחוייב שיהיה ההעלם ההוא סבת עשייתם זאת ההעברה. ואמנם זה יהיה כשיאמרו להם מותרים אתם לעשות זה. ואם עשו או ישראל כלם או רובם כי הוא בכם כמו שהתבאר בשרשים הכוללים מפני הוראתם זאת אך ינהג בהם זה הדין ולפי שאמרו ועשו שב אל הקהל או אל ישראל לא הב"ד הנה יתבאר שאם עשו בית דין על פי הוראתם לא ימנו עם העושים מישראל להשלימם לרוב ונודעה החטאת אשר חטא עליה ר"ל למי שהיה להם ההעלם נודעה שגג' ההוראה אשר חטאו עליה ישראל ועשו אחת מאלו העבירות החמורות והוא ראוי שתודע להם החטאת אחר שעשו כל ישראל או רובם על פיהם ואז ינהג בהם זה הדין לפי שכבר זכרם התורה זאת הידיעה אחר המעשה. וראוי שתודע להם החטאת ההוא בייחוד לא שיודע להם שטעו בדבר מה שהורו ולא יזכרו מעצמם איזה דבר הוא שנאמר ונודעה החטאת ולא שיודיעוה להם: