והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה. ר"ל חוץ למחנה ישראל במקום שהיה שם היה נקרא בית הדשן ומגיד שאחר שקרעוהו והוציאו אימוריו והקטירום על מזבח העולה מוציאין אותו שלם חוץ למחנה ישראל ושם מנתחין אותו באופן שקדם ושורפים אותו שם ולפי שלא אמר והוציא הכהן למדנו שזאת ההוצאה כשרה בזר:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 4 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אל מקום טהור. שיהא מקומו טהור:
אל שפך הדשן. אל מקום ששופכין שם הדשן:
ושרף אותו על עצים באש. מפני שלא אמר ושרף אותו הכהן למדנו שהשרפה הזאת כשרה בזר. ולפי שאמר על עצים ולא אמר על העצים. למדנו שאיזה עצים שיהיו כשרים לזה ואפילו קש וגבבה שהם נקראים עצים גם כן בלשוננו. ובכלל הנה כונת התורה להסיר היופי והנוי מזה החלק מזה הקרבן הנשרף בחוץ. ולזה לא רצה השם יתעלה שישרף בחוץ במקום בלתי קדוש עם עורו ועם פרשו ולא דקדק בשורפו שיהיה כהן. וזה יורה שכאשר אמר עצים הוא לכונה שלא יקפיד אי זה עצים שיהיו אלו העצים:
על שפך הדשן ישרף. רוצה לומר על מקום ששופכין שם הדשן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819