ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה ליי'. למדנו ממה שאמר אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליי' שהוא מדבר במיני הבהמות שיש בהן קרבן ואמנם נעדרה מהם ההקרבה מצד היותם בעלי מום וראוי שתדע שבבעל מום קבוע הכתוב מדבר ולזה קרא הבהמה ההיא טמאה כי כמו הבהמה הטמאה לא יתכן בה שתקרב לעולם כן העניין בזאת הבהמה ועוד שבעלת מום עובר אין אני קורא בה לא יקריבו ממנה אשה ליי' שהרי תבריא למחר ותהיה ראויה לקרבן:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 27 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והעמיד את הבהמה לפני הכהן. למדנו מזה שאם מתה אין פודין אותה כי אי אפשר להעמידה. והיה זה כי אין ראוי שנפדה הקדשים להאכילו לכלבים ואמנם נפדה אותם לשחטם ולאכלם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819