רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 27 · פסוק 26

אך בכור אשר יבוכר להשם מן הבהמה לא יקדיש איש אותו אם שור אם שה להשם הוא. ראוי שתדע שאין האזהרה הזאת שלא יקדישהו להיות בכור כי זה הוא מה שצוה עליו שנאמר כל בכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש להשם אלהיך והנה התועלת בזאת ההקדשה מבואר ואף על פי שהוא קדוש מצד עצמו הוא שזה יזכיר לאנשים קדושת זה הבכור מפני זה יותר נשמרים יהיו מחטוא בו בגזה ובעבודה ובמה שידמה להם אמנם האזהרה הזאת היא שלא יקדישוהו קדושה אחרת באופן שישנהו מקדושה לקדושה והנה לדמנו שאין זאת האזהרה אלא בבכור שגופו קדוש כמו בכור שור ושה כדי שלא ישנו אותו מקדושה לקדושה ואמנם בכור בהמה טמאה או בכור החיה לא ינהג בו זה הדין כי אינו קדוש וראוי שתדע כי קודם שיבוכר והוא קודם שילד אפשר להקדיש אותו שנאמ' אשר יבוכר לה' ולזה לא בוכר עדיין ולזה אם אמר שאם תלד מבכרת זו זכר יהיה עולה הרי זו עולה מפני שכבר זכה בו ההקדש קודם שיזכו בו הכהנים כי הכהנים אינם זוכין בו כי אם בעת הלידה כמו שזכרנו בפרשת בא אל פרעה והוא מבואר שאין בידו להקדיש אותו לשלמים אפילו קודם הלידה כי אין בידו לעשות חקם מהכהנים ולקחת אותו לעצמו כי התורה זכתה לכהנים בבכור מאת הבעלים ואולם כשהקדישה קודם הלידה להשם הנה אין הכהנים זוכים בו מההקדש ולפי שביארה התורה זה הדין בביאור שהו' מהקדשי' היותר קלים כמו שיתבאר הנה הוא מבואר מהשרשים הכוללים שזה הדין ינהג גם כן בשאר קדשי מזבח ר"ל שאסור לשנותם מקדושתם לקדוש ואף על פי שיעתיקו אותם לקדושה יותר חמורה וראוי שיתבאר מזה שהוא ראוי גם כן שלא ישנו קדשי בדק הבית מקדושה לקדוש אבל ראוי שישאר ההקדש על עניינו הראשון. והמשל שמי שהקדיש דבר לכלי מה מהמקדש אינו ראוי שישנה אותו לדבר אחר מהמקדש וראוי שתדע שיש לאדם להקדיש הזכות שיש לו בקדשים ולזה יהיה לו רשות להקדיש הבכור לבדק הבית ויהיה מקודש לבדק הבית הזכות שיש לו בו ליתן אותו לכל כהן שירצה ומי שיתן אדם בזה הזכות כדי שתהיה לו זאת הבחירה הוא יהיה לבדק הבית והבכור יהיה לאי זה כהן שירצה אף גוף הבכור אינו הקדש אם אינו שלו ואין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ומזה המקום יתבאר שאם הקדיש קדשי בדק הבית למזבח אין הקדש חל עליהם אמנם אם הקדיש קדשי מזבח מבדק הבית מהקדשי' שהוא חייב באחריותם הנה הם קדושים כי אין בזה שנוי מקדושה לקדושה כי אי אפשר שיקרבו למה שהיא ויפלו דמיהן לבדק הבית והנה התורה לא הקפידה אלא שלא ישתנה ממה שהיה בו מתחלה מהקדושה לפי שהוא להשם וראוי שלא יזלזלו בו להסיר קדושתו ואמנם לא הזהיר שלא יוסיף בו עניין קדושה בזולת הסרת קדושה הראשונה: