רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 27 · פסוק 27

ואם בהמה הטמאה ופדה בערכך וגומ'. רוצה לומר שאם יקדיש בהמה טמאה לבדק הבית הנה אם יפדו הבעלים מוסיפים חומש וכבר התבאר שאין החומש מעכב בפרשת ויקרא ומזה המקום נלמד שכיון שנתן את הקרן אע"פ שלא נתן את החומש יצא ההקדש לחולין ואפשר שיתבאר מזה המקום גם כן שנ' ופדה בערכך. ר"ל שכיון שנתן הערך כבר נפדה אלא שכבר יחוייב אחר זה להוסיף חומש שנאמר ויסף חמישיתו עליו:

ואם לא יגאל ונמכר בערכך. למדנו מזה המקום שהבעלים קודמים בזה העניין ואם לא רצו לגאלי מכר לאיש אחר והוא לא יוסיף חומש אבל יפרע הערך לבד והנה היו הבעלים קודמים לשתי סבות האחת לפי שאין מוסיפין חומש והשנית שהוא מן הראוי שתהיה להם קדימה בזה העני' מפני שזה הקנין היה להם ונתנוהו להקדש ומן היושר התוריי יתחייב שלא ישולם להם רעה תחת טובה וראוי שתדע שאם שמו זה המקדש לשה מומחים שהוא ראוי שתהיה זאת השומה על פיהם כמו שזכרנו בזאת הפרש' הנה יוסיפו הבעלי חומש על ערכם ואם לא רצו יקחוהו אחרי' בערך ההוא בזולת תוספת חומש כי כמו זה מצינו במה שערכו קצוב בתורה שהבעלים מוסיפין חומש והנכרים לוקחים אותו בערך ההוא בזולת תוספת חומש ואולם אם הכריזו הגזברי' שכל הרוצה לקח יבא ויקח ובאו הבעלים ואמרו דרך משל הרי הוא שלי בשמנה דינרין ובא אחר ואמר הרי הוא שלי בתשעה דנרים או בעשר דנרים הבעלים קודמים ונותנין העשרה דנרים לבד כי כן אמרו לתת עם תוספת חומש ואם אמר אחד הרי הוא שלי בעשרה דינרים ופרוטה ורצו הבעלים והוסיפו אפילו שוה פרוטה הרי היא שלהם ונותנין יותר על זה חומש הערך שאמרו לתת תחלה אבל אין מוסיפים חומש על עלויו של זה וזה יתבאר ממה שאומ' וזה שכבר אמ' בבמה שאחר זה ואם גאול יגאל איש ממעשרו שאינו גואלו מיד זולתו כי הוא שלו ועל הערך ששם בו יוסיף חומש וכן התבא' במה שקדם שעל הערך הקצוב מיד זולתו יוסיף חומש היה שיהיה זה קצוב מד התורה או שיעריכנו הכהן ולזה יתבאר שבשני אלו הפנים לבד יוסיפו הבעלים חומש אבל יוסיפו חומש על עליו של זה הרוצה לקנותו מיד ההקדש וראוי היה להיות כן וזה כי הבעלים יוסיפו חומש לאהבתם קניינם כמו שביארנו בפרשת ויקרא וכבר ביאו הבעלים מה שהדבר שוה לפי מחשבתם ועל מה ששוה לפי מחשבתם ראוי שיוסיף חומש לזאת הסבה ואמנם מה שיעלה אותו השני לא יתנוהו הבעלים מפני היות הדבר שוה לפי מחשבתם הסך ההוא אבל יתנוהו כדי שישאר הקנין ההוא תח ידם ולא יבא ליד זולת' ולזה די שיתנו הסך ההוא שהסכימו לתת על עלויו של שני לא שיוסיפו עליו חומש אבל יוסיפו חומש על הסך הראשון לבד כמו שזכרנו: