איש איש כי יקלל את אביו. לפי שכבר זכר בפרשת ואלה המשפטים שהמקלל אביו ואמו הוא במיתה בא לזכור בזה הפסוק באי זו מיתה הוא נענש ואמר דמיו בו רוצה לומר שאין ראוי שיחיה עוד ויתהוה בו דם מן המזון שהוא נזון ממנו אבל כל דמיו הם בו שאין ראוי שיתחדש בו עוד דם וזאת היה חמרה שבעברות לה יהיה העובר בה בסקילה שהיא חמורה שבמיתות אמ' בסוף זאת הפרשה באב' ירגמו אותם דמיהם בם:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 20 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819