ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אותו מקרב מקרב עמו. הנה כבר התבאר במה שקד' ענין הכרת:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 20 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
למען טמא את מקדשי. כבר זכרנו במה שקד' כי הקדש הוא מצד הצורה וכל מה שהיתה יותר נקייה מחמר תהיה בו הקדוש' יותר ולזאת הסבה היתה מה שיעיר על הצורות הנבדלות נקרא קדש הקדשים ואין ספק כי מי שעושה מהאש אלוה לא יאמי' שתהיה בכאן צורה אבל תהיינה הפעולות הנמצאות לדברים הטבעיים מצד מה שבהם מהאש והוא החום היסודי אשר בהם והנה יטמא מקדש להשם ית' בהשיבו כחות הצורות האנושיות כלם מיוחסים על החמר ויחלל שם קדשו יתע' ר"ל שישיבהו חול כי הוא לא יאמין שתהיה בכאן התחלה זולת החמר ואמרה התורה שאם יעלימו עם הארץ את עיניהם לבלתי המית זה החוטא שנתחייב מיתה בב"ד הנה ישים הש"י פניו באיש ההוא ובמשפחתו ר"ל בנמשכי' אחריו כי מן השקר שיענשו משפחתו על חטאו ולזה אמ' והכרתי אותו ואת כל הזוני' אחריו לזנות אחרי המולך מקרב עמם מגיד שהזונים הם הנענשין על זה לאלהבלתי זונין אחריו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819