וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאוכלה. רוצה לומר אשר לה פרסה שוסעת והיא עם זה מעלת גרה אם תמות בזולת הזביחה הנזכרת בתורה כי לא נוכל לומר שתהיה בזביחה טמאה שהרי היא נאכלת לכהנים הנזהרים מהטומאות ולמדנו מזה שאם נזבחה אף על פי שנמצאת טרפה אינה מטמאה ולפי שכבר חלק בבהמה הטהורה לבד במיתה בין הזבוחה לשאינה זבוחה למדנו מזה מן הבהמה הטמאה לא יהיה הבדל בנבלתה בין הזבוחה לשאינה זבוחה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 11 · פסוק 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הנוגע בנבלתם יטמא עד הערב. כמו שהתבאר זדה מדין הנבלה והנה לא זכר בזו שתטמא במשא ואי אפשר שנאמר שתהיה טומאתה למטה לטמאת נבלת בהמה טמאה באופן שלא תטמא במשא כי היותר נכבד יותר ראוי בטמאה לפי מה שהקדמנו ולזה הוא מבואר שכבר רמז בטומאת המשא במה שאמר והאוכל מנבלתם יכבס בגדיו והוציא זה בלשון אכילה ללמדנו שני עניינים. האחד שלא נחשוב אם חשב עליה לאכלה שיהיה דינה דין האוכלים והטמאים שנזכרו קודם זה שלא יטמאו אדם וכלים ולא אוכלין ומשקין שהן חולין. והשני ללמדנו השיעור אשר בו תטמא הנבלה הזאת במגע ובמשא והוא כזית שהוא שיעור אכילה ואמנם הוצרכה התורה לזה לפי שבנבלת הבהמה הטמאה למדנו מזה מפני שסמך עניין טומאתה לאסור אכילתה באמרו מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו וכבר מצאנו במקם אחר שאמר התורה זה הלשון ואין הרצון בו כי אם לשיעור אמרה בבית המנוגע. והאוכל בבית יכבס את בגדיו. והרצון בזה שישהה שם שיעור אכילה כמו שנבאר שם בגזרת השם וכן יהיה הרצון בזה המקום באמרו והאוכל מנבלתה שישא ממנה שיעור יתכן בו אכילה והוא כזית וכן מצאנו שהרצון באמרו ומזה מי הנדה יכבס בגדיו שישא מהן כשעור הזאה כי אם יזה מהן איננו טמא כמו שנבאר שם בגזרת הצור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819