וכל שרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל. כלל בזה שמנה שרצים שזכר ושאר השרצים וביאר שהאוכל אותם עובר בלא תעשה ואחר כך זכר סוגיהן ואמר כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים כי מהן הולך על גחון כמו הנחש ומה שידמה לו מהתולעים השורצים על הארץ ההולכים על גחונם ומהם הולך על ארבע כמו השמנה שרצים הנזכרים ועקרב ושאר השרצים ההולך על ארבע ומהם מרבה רגלים כמו הנדל והעכביש ומה שינהג מנהגם:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 11 · פסוק 41
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819