רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 28 · פסוק 31

ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת. כבר היה מבואר ממה שיורה עליו שם המעיל כי מלאכתו היתה עבה ושחוטו היה כפול שנים עשר. והנה היה כלו תכלת והנה היה כי ראשו כפול בתוכו בדרך שיהיה שפה לפיו סביב מבפנים כפי תחרא באופן שיראה חלק מבחוץ כמשפט כי בה יהיה יותר יפה והוא היה עושה מעשה אורג והזהיר שלא יקרע והנה הקורע אותו דרך השחתה לוקה כי הוא מחלל כבוד השם יתעלה והוא הדין לשאר בגדי כהנה לזאת הסבה בעינה. ואולם הודיעה זה התורה במעיל לפי שלא היה מכוון לעצמו אבל היה ממשמשי האפוד והחשן ולזה היה נקרא מעיל האפוד וכל שכן בשאר הבגדים המכוונים לעצמן. והנה צורת המעיל היא ידועה שאין לו בית יד כלל אבל יש לו מקום יכנס בו הראש ומקצתו תלוי לאחוריו ומקצתו לפניו ועליו היו מניחים האפוד ולזה נקרא מעיל האפוד והנה היה נראה בין כתיפות האפוד ולמעלה מן החשן ולמטה מעיל האפוד שהיה עינו כעין הרקיע שהוא כעין תכלת. ולזה לא היה בו כי אם תכלת ומזה המקום יראה שענין האוים ותומים היה לפי הביאור השלישי שבארנו והנה היו על שולי המעיל סביב רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני וחוט כל אחד מהם היה כפול שמנה שכבר נאמר בפרשת ואלה פקודי רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר והנה משזר הוא מורה על החוט הנכפל שמנ' לפי הוראת השם והוא נגזר משזרה שהיא שדרה שיש בה צלעו' רבות והנה הרמונים היו בצורת הרמונים שלא פתחו פיהם והם כמו כדורים וכמותם היה ידוע מצד מספר החוטים שהיו בהם ולפי שרחב המעיל היה ידוע שהם כרחב גבו של אדם ועוד מעט הנה היה ידוע מספר הרמונים שהיו במעיל כי הפעמון היה שיעורו כשיעור הרמון זוג של זהב ועינבל בתוכו להכות בו כדי שישמע קולו. והנה היה המעיל סביב מוקף מפעמוני זהב ורמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר וזה היה סבה שישמע קול אהרן בבאו אל הקדש ויעירהו להתבונן במה שהיה בקדש ובמה שהיה עליו מהבגדים לאיזה תכלית היה כי בזה תשלם הכונה האלהית הרצויה באלו הדברים ובזאת הסבה בעינה לא היה אפשר שיכנס שם הכהן אם היה שתוי יין כמו שיתבאר במה שיבא כי היין ימנעהו מהתבונן באלו הדברים כראוי. והנה מספר הרמונים היו שלשים וששה בצד שלפנים ושלשים וששה בצד שלאחור וכן מספר הפעמונים. בדרך שלא היה שם מקום פנוי שלא יהיה בו פעמון ורמון: