רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 28 · פסוק 30

ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים. הנה לא בארה התורה איך היתה נתינת האורים והתומים בחשן המשפט ומה היו האורים והתומים לא זכרה איך יעשו אותם ומזה המקום נפל ספק בענינם והנה אמרו רז"ל שהאבנים האלה שהיו כתובים בהם שמות בני ישראל היו נקראים אורים ותומים מפני שמאירי' את דבריהם ומתממין את מעשיהם ואם היה הענין כן מה היה עושה משה בזה הענין שיתכן שתאמר התורה ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים ואמר גם כן בפרשת צו וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התומים וזה ממה שיביאנו להאמין כי האורים והתומים היה דבר מה נתן אותו משה אל חשן המשפט באופן שנתן העדות אל הארון שנאמר ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אלך וידמה שהאורים והתומים היה דבר שלא היה בעשיו אומנות יצטרך שיעשה אותו איש אחר זולת משה וידמה שהיה ענינם ידוע מצד הוראת הגדר ולזה אמרו קצת הקודמי' שהיו שם כתבי שם המפורש וזאת הכתיבה עשה אותה משה וזה דבר נאות מאד לפי מה שאחשוב רוצה לומר שיהיו האורים והתומים דבר נכתב נתן בתוך החשן ולזה היה החשן כול והנה האורים והתומים היו מעירים הנבואה כשהיה הכהן ראוי לה כשהוא מסתכל בהם ולזה אמ' עליו ונשא אהרן משפט בני ישראל על לבו וה כי השמות הכתובים בחשן היו סבה אל שתשוטט מחשבת הכהן בישראל והאורים והתומים היו סבה להגיע הנבואה לו מצד התבוננותו בעצם הסבה הראשונה ויתבודד מפני זה שכלו מבין שאר כחות הנפש אשר הוא סבה להגעת הנבואה במה ששוטטה המחשבה בו ולזה ישא אהרן באמצעות הורים והתומים משפט בני ישראל על לבו כמו שזכרה התורה ולפי שהאורים והתומים היו העקר אשר אליו היתה הכונה היו נקראים אלו הבגדים אורים ותומים שנ' תומיך ואוריך. ושאל לו במשפט האורים. עד עמוד כהן לאורים ותומים. ולפי שזה כלו היה להעיד הנבואה לא היו נשאלים באורים ותומים אלא לכהן שרוח הקדש שורה עליו ולפי שמחשבתו לא שוטטה אלא בבני ישראל בכללם ולא היו נשאלים באחד אחד מהם אלא בדברים הכוללים והנה אחשוב בזה אחד משני ענינים אם שיהיו האורים ההתחלת ההיולאניות שהם סבות ההפסד כמו החומר הראשון והיסודות וקראם אורי' כי כמו שהאש הוא מפסיד כן הם מפסידים ולזה היה האש על המזבחות המורים על ההפסד והתומים הם ההתחלות הצוריות שהולכיות מהדברים ממדרגת התמימות והשלמות והנה מי שהתבונן באלו ההתחלות יתבאר לו שיש שם צורה ראשונה פועלת כל הנמצאות כמו שהתבאר בטבעיות ובמה שאחר הטבע תעתק מפני זה זאת ההשגה בשם יתע' ובשכלי' הנפרדים ותגיע לו הנבואה מפני זה הדבקות אשר לו בשם יתע'. ואפשר שיהיו האורים מיני החום הטבעי אשר לנמצא שהוא כלי לצורה להגיע פעולותיה לנמצא ההוא ולזה קראם אורים כי החום הטבעי הוא בנמצאות מפני מה שיש בו ביסוד האש שהתמזג בשאר היסודות ההתמזגות אשר ישלם בו החום הטבעי לנמצא ההוא והנה יהיה אלו החמימיות מתחלף מצד התחלף ההתמזגות כמו שהתבאר במקומותיו עד שהחום הטבעי אשר לאדם הוא זולת החום הטבעי אשר לסוס והחום הטבעי אשר לאבר אחד הוא זולת החום הטבעי אשר לאבר אחר מהאיברים והמשל שחום הכבד הוא זולת חום המוח ובזה האופן הנפלא ישלים השם יתעלה אלו הנמצאות וכבר התבאר במקומותיו שאין בידודו' די בהגעת כמו זה החום המשוער הטבעי ולה יחוייב שיהיה שפע זה החום מנמצא יותר נכבד מהיסודות והם הגרמים השמימיי' לפי מה שנתן להם הש"י מהכח ביום הבראם כמו שהתבאר במקומותיו. והתומים הם הצורות הנמצאות לאלו הדברים שלא יתכן המצאם מזולת צורה פועלת כמו שלא תבא צורת הכס' המוחשת אם לא מהצורה המושכלת אשר לה בנפש האומן. והנה יעתיקהו זה העיון אל העיון במה שישפע מהשם יתע' באמצעו' הגרמים השמימיים ובאמצעות הצורות אשר ישפיע באמצעותם נימוסי כל אלו הדברים אשר בכאן ובזה האופ' יגיעו לו העתידו' בנבואה. ואפשר שהיו האורים הכוכבים המאירים ולזה קראם אורים והנה היה הרצון בזה כי השם יתע' שם בהם כחות חלוקים עם היותם כלים מגשם לא קל ולא כבד עד שישלמו באמצעותם כל אלו הדברים אשר בכאן בניצוצים המגיעים לנו מהם כמו שביארנו בחמישי מספר מלחמות יי' והתומים הם הצורות אשר לגרמים השמימיים שהולכים במדרגת התמימות מהם ויכלה העיון בזה אל הסבה הראשונה כי נימוס אלו הדברים הוא מושפע מהם כמו ביארנו בחמשי מספר מלחמות יי' ומזה ההתבוננות שיהיה לכהן הראוי לנבואה באלו הענינים יהיה מוכן אל שתגיע לו הנבואה בענינים ששוטטה מחשבתו בהם והנה איך שיפורש מאלו הפירושים ענין האורים והתומים הכל הולך אל מקום אחת כי הכונה היתה להישיר הכהן אל שתגיע לו הנואה במה שישאלוהו ישראל מעניניהם הכוללים כמו שזכרנו במה שקדם וזה הביאור השלישי הוא היותר נראה לנו וידמה שזאת השאלה והמענה אשר בה לא היה כי אם בענינים הנופלים תכף כמו שנתפרסם ממה שזכר בשאלות ששאלו באורים ותומים ולזה היתה ההודעה בה יותר שלמה כי המקבל לא יתכן שישתנה בזה הזמן המועט בדרך שישתנה מה שיתכן מה שיקרה לו ולזה אמרו ז"ל כי אף על פי שיעוד הנביא חוזר היעוד המגיע באמצעות האורים והתומים אינו חוזר. והנה זה מבואר שמשפט האורים הוא מה שיודע לקוסם ומשפט האורים והתומים הוא מה שיודע לנביא כמו שביארנו בשני ובחמשי ממלחמות יי'. והנה ביארנו שם כי גם הקוסם או החולם יתכן שיצדק בענינים הנופלים תכף ואולי לזה אמר על אלעזר הכהן ושאל לו במשפט האורים כי אולי לא הגיעה מדרגתו אל שידע משפט התומים ועם כל זה כבר היה מספיק מפני שאת השאלה לא היתה כי אם בענינים הנופלים תכף: