וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא. לפי שלא מצאנו רושם בצמיד פתיל כל אם בכלי חרש כמו שנתבאר בפרשת ויהי ביום השמיני והיתה הסבה בזה להיותו בלתי מטמא אלא מאוירו למדנו כי בכלי חרש דבר הכתו' כי שאר הכלים לא יועיל להם צמיד כי הם מטמאין מגבן ואולם כלי חרש כיון שאינו מקבל טמאה אלא מאוירו הרי הוא טהור כיון שיש צמיד פתיל עליו ולזה הוא מבואר שאם היו כלים בתוכו שהם גם כן טהורים שאם היו מטמאין מפני האל היו הם מטמאים הכלי חרש כי הם מאוירו והתורה הגידה מכח דבריה שאם יש שם צמיד פתיל עליו הרי הוא טהור ולא הבדילה בזה בין שיהיו בתוכו כלים ובין שלא יהיו בתוכו כלים ולזה הוא מבואר שהוא מציל על הכלים שבתוכו ולפי שאמר תחלה כל אשר באהל יטמא שהיה כולל אפילו הכלים הבלועים ואחר כך הוציא מזה הבלועים שבצמיד פתיל למדנו מזה שאין הבלועים בכלים נצלים אלא בצמיד פתיל:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 19 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819