רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 24

ומעוך וכתות ונתוק וכרות. הנה מעוך הוא שנמעכו אשכיו או אחד מהם וכתות שנכתתו אשכיו או אחד מהם ונתוק וכרות הוא שנתק אחד מאשכיו או נכרת וכ"ש אם נתק הגיד או נכרת כי בזה השחתה יותר עצומה לכלי ההולדה:

לא תקריבו ליי' ובארצכם לא תעשו. לפי שסמכה אל אזהרת השחתת כלי ההולדה במוחלט שהיא אזהרה לכל ישראל הנה תהיה זאת האזהרה גם כן לכל ישראל ואם היא להזהר מהקדיש בעלי מומין למזבח או להזהיר משחיטתם שהיא כשרה בזר ולפי שכבר הזהיר' התורה על שחיטתם בביאור בפרשת שופטים שנאמר לא תזבח ליי' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע הנה לא ידמה שתהיה זאת האזהרה מהקדשים וכפל האזהרה בזה המקום שלא לחשוב שלא תהיה זאת האזהרה כי אם בעולה לא במה שלמטה ממנה בקדשים והנה אמרו ובארצכם לא תעשו אי אפשר שיהיה הרצון בו שלא תנהג זאת האזהרה כי אם בארץ ובשור ובשה. וזה כי לסבה בעינה שימנע זה העניין בשור ושה ימנעו בשאר בעלי חיים כי אין לאומר שיאמ' שכבר נמנע זה בשור וזה מפני שאפשר להקריבו למזבח שהרי בארה התורה שכבר ימנע להטיל מום בקדשים לא בחולין ואם היתה הכוונה שימנע להטיל מום בחולין במוחלט הנה היה ראוי שתזכור זה בתורה במומין האחרים שאין בהם מהגנות וההפסד אצל הטבע כמו מה שיש באלו המומין ומהם נלמד שכן הענין בשאר המומין והנה גם כן זרות הפעל זה בגנותו אין בו רושם בהעשותו בארץ או בחוצה לארץ ולזה יהיה הרצון באמרו ובארצכם לא תעשו שלא תחשבו שיהיה המנע זה מצד מה שהוא ליי' אבל אם לא היה ליי' יותר זה הפעל לעשות שאפילו חוץ מבית המקדש שהוא לכם ואינו ליי' אתם מוזהרים מעשות זה הפועל המגונה לפי שיש בו השחתה לכלי ההולדה אשר שם השם יתעלה בב"ח לשמור מינו ולזה יהיה נכלל בזה חוצה לארץ וזה מבואר מאד כי אין לצאת המצוה התלות בארץ: