בעשור לחדש הזה. הקדים לקיחתו לשחיטתו ד' ימי' לשתי סבות. הא' היא מפני שכבר יחוייב שיהיה תמים והנה בזה הזמן יוכלו לבדוק אם יהיה בו מום אם לא ונצטרך להם אז בזה ד' ימים להעדר מהם הבקיאות בהכרת המומים הפוסלין. והשני הוא כי זאת המצוה היתה להקנותם אמונה אמיתית בשם יתע' ולהוציאם מאמונות המצרים הנפסדות ולפי שהמצרים היו עובדים למזל טלה והיו מפני זה חושבים שיהיה זביחת הצאן דבר מכעיס אלהיהם ומביא עליהם רעות נפלאות באה המצוה מהש' יתע' לזבח השלם מזה המין והוא הזכר שיהיה תמים בלי מום והיה עם זה בן שנה שזביחו היא יותר זרה ובזה הפועל ינצלו מהרע העצום אשר יביא השם יתע' על המצרי' הפך מה שהיו חושבים המצרי שימשך מזה הפועל וכדי שיתנו ישראל זה הענין אל לבם ותתישב נפשם בזאת האמונה באה המצוה שיהיה לקיחתו בעשור כדי שיחקרו בזה הענין שנטוו בו באלו הד' ימים באופן שיתעקר מהם זאת האמונה הנפסדת ויהיו בעת עשותם זאת המצוה נקיים ממנה בדרך שיעשוה לכבוד הש' יתע' בשמחה ובטוב לבב והנה נבאר במה שאחר זה שהלקיחה בעשור אינה נוהגת לדורות אבל היה זה בפסח מצרים לבד:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שה. הוא טלה או גדי כי כן כתוב שהכשבים ושהעזים וכבר אמר אחר זה ג"כ מן הכשבי' או מן העזי תקחו:
לבית אבות. למשפחות. ולמדה התורה דרך ארץ שהוא ראוי לאנשים כשיבאו להתחבר עם זולתם בסעודה או במה שינהג מנהגה שיבחרו להתחבר עם אנשי משפחתם ולמדתנו בזה התורה שכבר יצאו רבים בשה אחד עד שכבר יתכן שישתתפו כל המשפחה בו:
שה לבית. למד שכבר יוכל הבית האחד לקחת שה בעבורו לבד מזולת שישתתף לו בו זולתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819