רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 2

החדש הזה. נאמר על חדוש הלבנה וראוי שתדע כי לא יתכן שיהיה התחלת החדש מעת החדוש האמיתי ללבנה והוא מעת דבוקה עם השמש שאם היה הדבר כן היה מחדש לחדש ימים ושעות ורגעים וכבר התבאר מלשון התורה כי החדש הוא מורכב מימים לבד במה שאמר עד חדש ימים. ועוד כי התורה תצוה להקריב קרבן בר"ח ואלו היה ראש החדש בעת הדבוק האמתי לירח עם השמש היה לפעמים ר"ח בלילה והיה בלתי אפשר להקריב זה הקרבן שהוגבל כי הקרבת הקרבנות הוא ביום לבד כמו שיתבאר בספר ויקרא. ובפרט מה שנאמר שם היה העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה. ולזה הוא מבואר שאין החדש מתחיל מעת הדבוק האמתי לירח עם השמש והנה הימי' הם לפי הנהוג מתחילים מזריחת השמש או משקיעתו ויתבאר הוא ראוי שיהיה ימי חדש הלבנה מתחילי' משקיעת השמש לפי שאז יהיה ראיית הלבנה בחדושה והנה יתבאר מזה שראוי שיהיה החדש מתחיל מהעת שתתחיל הלבנה להראות בו לא מהעת שיתדבקו השמש והירח שאם היה מתחיל מעת התדבקות השמש והירח היה החדש מורכב מימים ושעות ורגעים ולא ישאר אלא שיהיה החדש מתחיל מעת חדוש הלבנה לפי הראות והוא מעת שהתחיל להראות והוא אצל שקיעת השמש ובהיות הענין כן היה החדש מורכב מימים לבד הנה יקרא ראש החדש היום הראשון ממנו ובו יהיה הקרבן המיוחד בר"ח בין תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים כמו שיתבאר במה שיבא ואולם אם יכלול החדש ימים ושעות ורגעים ולא יהיה ראש החדש כי אם הרגע אשר בו יהיה חדושו וזה יהיה פעמים רבות בעת שלא יתכן להקריב בו קרבן ועוד שהתורה למה שהיא מצוה בכל הזמנים שהיו אחר נתינת' לבו והיה בלתי אפש' שיהיה שם בכל הזמנים מי שידע עלת התדבקות השמש והירח ע"ד האמת הנה ראוי שיהיה קביעות החדש בלתי תלוי בעת זה הדבוק האמתי ולזה הוא מחויב שיהיה תלוי בחדוש הלבנה שהיא לפי הראות כי זה אפשר שיושג תמיד בחוש. ולפי שהראייה תהיה אצל שקיעת השמש הנה ראוי שתהיה החדש מתיל מעת שקיעת השמש ובכאן התבארה הסבה אשר חוייבנו בעבורה לסמוך בקבוע החדש על הראייה ולזאת הסבה היו הימים מתחילים לפי התורה מעת שקיעת השמש אמר מערב עד ערב תשבתו שבתכם וזה כי כבר היה ראוי שיתחילו הימים אם מזריחת השמש אם משקיעתו כי אלו העתים לבד יושגו בחוש:

ראש חדשים. ר"ל שיהיה ראשון לשאר החדשים בענין השנים וזה ממה שיורה שהשנה היא מורכבת מחדשים והנה זה החדש שהוא ראשון לשאר החדשי' הוא בהכרח אם אצל העת שיכנס בו השמש בראש מזל טלה או אצל העת שיכנס בו השמש בראש מזל מאזני' כי אלו שני המקומות יתכן בהם שיהיה ר"ח מבין שאר התקופות השמשיות לפי שאופן המזלות הוא נחלק בפועל באו הנקודות כי אופן המישור יחלקהו בהם ואין הענין כן בשאר התקופות וכבר למדנו שזה החדש הוא אצל העת שיכנס בו השמש בראש מזל טלה לפי שהתור' בארה שזה החדש הוא חדש האביב במה שאמר' שמור את חדש האביב ושהחדש השביעי תשלם בוא האסיפ' מתבוא' הגורן והיקב וזה לא יתכן אם לא יהיה זה החדש הראשון אצל העת שיכנס בו השמש ברא טלה ובזה ידענו שזה החדש הוא חדש ניסן כמו שנזכר במכילת' והנה למדנו מזה שאנחנו מחויבי' לקבוע חדשים ושנים שאם לא נקבע אותם לא יהיה לנו חדש ראשון לחדשי השנה והנה צותה התור' שנמנה חדשי השנה באופן שנשים זה החדש ראשון בענין השנים ולמדנו מזה ג"כ שהשנה אינה מתחלקת כי אם לחדשי' לא לדשים וימים נוספים עליהם כי בזה האופן יתכן שיהיה זה החדש ראשון לחדשי השנ' כי חלקיה הראשונים חדשי' ועוד שהוא אמר לחדשי השנה ולזה הוא מבואר שחלקי השנה הם חדשים לבד לא חדשים וימים נוספים ובהיות הענין כן והיה מבואר שהתורה הקפידה שיהיה זה החדש תמיד היות השמש אצל מזל טלה כי היא אמרה שמור את חדש האביב והוא מבואר שענין האביב תלוי בשמש הנה הוא מבואר כי חדשי השנה יהיו פעמים י"ב ופעמים י"ג. כדי שיהיה תמיד זה החדש קרוב לזה העת הנזכר וזה כי השנה השמשית היא יותר מי"ב חדש מחדשי הלבנה קרוב מי"א ימים וכאשר היה זה כן הוא מבואר שכאשר התקבץ מזה השארית מה שיהיה קרוב לחדש אחד הנה יצטרכו להוסיף על השנה חדש אחד כדי שיהיה חדש ניסן בזמן האביב שהיה בארץ ישראל אצל העת שיכנס בו השמש בראש טלה וזאת השנה תקרא מעוברת והנה יתבאר במעט עיון למי שידע שיעור זמן החדש והשנה שכבר יצטרכו לעבר שבע שנים בכל י"ט שנה כי י"ט שנה יקיפו בחדשים שלמים בקרוב נפלא ומספרם רל"ה חדשים ולזה הפליג באטולויאו"ס היוני לשבח מי שהמציא זה המחזור מי"ט שנה כי הוא הזמן הראשון שיקיף בחדשים ובשנים שלמים:

ראשון הוא לכם. ביאר בזה שכיון שקבעו אותו הנה יחוייב שיהיה ראשון ולא ישאר להם כח לעבר לעבר השנה ההיא ולולי זאת הסבה לא היה צריך שיאמר אלא החדש הזה לכם ראש חדשי השנה והיה זה כן לפי שקביעתנו המועדים היא תלויה בקביעת החדש ודבר זה כולו מסור לב"ד הגדול כמו שיתבאר וכיון שקבעו זה החדש וקראוהו ניסן חוייב שיהיה חג המצות בזה החדש בזמנו: