כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה. באופן שיהיה ביד רעו ויקבל עליו לשמור ומת הב"ח ההוא או נשבר ששברתו חיה רעה או נשבה ששבוהו לסטים הנה אם אין רואה שיבא ויעיד בזה שבועה השם תהיה בין שניהם בפני ב"ד כמו הענין בפרשה הקודמת וישבע השומ' שכן הוא ויפטר אם לא שלח ידו קודם זה במלאכת רעהו שאם שלח ידו בה שלא מת או נשבר חייב לשלם ולקח בעליו השבועה ממנו ויפטר השומר מלשלם ההפסד שהגיע בסב' המיתה והשבירה או יהיה הרצון באמרו ולקח בעליו שיקח הנבלה או השבור' ויפטר השומר מלשלם אפילו פחת נכלה כי אל היה לו רשות להטפל בה וכן פירשו במכילתא ואם גנוב יגנוב מעמו וגו'. כי אונס הגנבה איננו גדול כאונס המיתה והשבורה והבזוזה ולזה לא יתחייב על המיתה והשבירה והשבי ואם טרוף יטרף. שטרפו חיה רעה יביא אל הבעלים עד בפני ב"ד שהענין כי הוא ויפטר מלשלם הטרפה ר"ל ההיזק שהגיע בסבת הטרפה ויתכן שירצה בזה כי גם הנזק שתגיע בטרפה אחר שנטרפה לא ישלם כי לא היה לו רשות להטפל בזה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 22 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819