אדרת אליהו · דברים · פרק 33 · פסוק 17

בכור שורו הדר לו וגו'. הוא נקרא שור ע״ש כוחו שכובש כל המלכים ומנצח אותם והענין דחותמו דיוסף הי' שור רשומי' דברית בכורסייא מילה ופריעה שהוא בחי' הנקרא שור וכולל חותם דכל ד' חיות וא' הוא דכורא ופריעה הוא סיומא דשמא מפרש ור״ת ג' אלפין ויו״ד והוא משמא מפרש וגדולה מילה. שנכרתו עליה י״ג בריתות והן ג״כ י״ג אתוון כמו גילופי השור ובכור שורו הוא יהושע שהי' ראשון לכל השופטים והמלכים:

הדר לו. שנאצל מהוד של משה כמ״ש ונתתה מהודך עליו והכל כלולין בצדיק שכל נה״י משמשין בצדיק וז״ש בזמן שהצדיק בעיר הוא זיוה הוא הודה הוא הדרה פנה צדיק וכו' ועיר הוא נה״י והדר הוא שם מ״ב ז' אותיות דמרגלא והוד הוא השמינית כמ״ש למנצח על השמינית והוא מסטרא דדעת שנתחלפה הוד בהדר ולכן כאן הוד קודם להדר שממנו נאצל ההדר. וקרני ראם קרניו. הם מלכי ישראל שנמשחו על פי השם ירבעם מאפרים וע״ש נקרא כל ישראל אפרים ויהוא ממנשה וז״ש והם רבבות וגו':

קרניו. הם ב' השופטים ירובעל ויפתח שנצחו ג״כ שלא ע״פ טבע והעיקר הענין הוא על משיח בן יוסף שהוא הראשון לגאולה לכך נאמר בכור שורו משיח הראשון וכמ״ש בר״מ אריה לימינו הוא משיח בן דוד גור אריה יהודה. והשור לשמאלו הוא משיח בן יוסף שעתיד להשמיד הכל כמ״ש בר״מ בר' משפטים נטלי כולהון מגבורה ומשיח בן אפרים נטיל נוקמיה משנאיה וכו' בדרגא דמשיח בן יוסף והוא דכתיב עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה דעלייהו אתמר בפרוח רשעים כמו עשב וגו'. הדר לו. כמ״ש לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאומים וגו' הדר הוא לכל חסידיו וכמ״ש בתז״ח פ' יתרו כיון דאנהרוה בחיוורא כאבנא בדולחא וכו' כדין איהו שפירו וכו' וכדין אתוון מנצצן וכו' והוא מ״ש דרך כוכב מיעקב וכמ״ש דעתיד לאתגליא כוכב מנצצא וכו':

וקרני ראם. הוא מ״ש ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת:

קרניו. הוא מ״ש והיה אדום ירשה וגו' והיה ירשה וגו' שאין זרעו של עשו נמסרין אלא ביד זרעו של יוסף (עובדיה) וכמ״ש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד וגו' דבר. והיכן דבר הוא כמ״ש פ' בלק והאביד שריד מעיר והוא מ״ש כאן בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ שמחבר שניהם וז״ש וישראל עשה חיל וירד מיעקב והאביד שריד מעיר וז״ש והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה וכמ״ש שובה ה' רבבות אלפי ישראל שביקש משה מהש״י שיעשה את ישראל אלפים ורבבות ובהם נתברך יוסף כמ״ש וידגו לרב בקרב הארץ ורבבות הוא מימינא ואלפים משמאלא כמ״ש יפול מצדך אלף ורבבה מימינך וז״ש וישת ימינו על ראש וגו'. מלא הגוים הוא בסוד אוד מוצל מאש והוא בסוד כתרין ועטרין ראשין דחו״ב וזו״נ כמ״ש בתיקונים תיקון עיי״ן