אדרת אליהו · דברים · פרק 33 · פסוק 16

וממגד ארץ ומלאה. הם הפירות שממלאין כל הארץ כמ״ש ארץ צבי מה צבי אין עורו מחזיק וכו':

ורצון שכני סנה. היו״ד מאותיות האמנתי״ו הנוספות כמו מושיבי המשפילי ודומיהן ופי' סנה קוץ. והוא במקום החורב ולכן נקראו סיני וחורב והשוכנים במקום יבש ערבה ושוחה בוודאי הם תאבים ורוצים לכל דבר כמבואר אביון שתאב לכל דבר. ופירוש הפסוק ורצון שוכני סנה שהם התאבים ורצונם לכל דבר ישיגו הכל ביוסף:

תבואתה לראש יוסף. פי' תבוא זאת הברכה לראש יוסף וכמ״ש פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון והן שני ברכות וכן אמר למטה נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' נזיר אחיו. פרישא דאחוהי:

ויש בברכות יוסף ח״י ברכות ט' כתובים בפסוקי' אלו. מברכת וגו' והן הכל כפולים לראש ולקדקד והן ח״י עלמין לצדיק וכמ״ש בת״ז ויתן אותם ברקיע השמים ט' מלעילא לתתא וט' מתתא לעילא שהוא ח״י בשני עולמות והן ט' נהורין וכנגדן ח״י ברכות בתפלה כמ״ש ברכו' לראש צדיק ולכן לא נזכר ברכו' בשארי שבטים כמו ביוסף שהוא מלא ברכו' וכן ברכת אבינו יעקב ואת שדי ויברכך וגו' וצדיק הוא מב' שמות בחו״ב ותשובה הוא מב' שמות דדעת דו״נ כמבואר. תשובה תשוב ה' וביו״ד ימי תשובה ידיו פתותות לקבל שבים ימין ושמאל ולכן אומרים בר״ה ג״פ עשרה של מלכיו' זכרונות ושופרות וכנגדן הזכיר ר' אבהו ל' קולות ולפי שצדיק נכלל מעשרה לפיכך אמרו שתי ברכאן דצלותהון כנגד עשרה דברים שנאמרו כאן וח״י אזכרות שבק״ש וח״י פעמים אברהם יצחק יעקב כנזכר בתורה וח״י פעמים אל משה ואהרן וח״י ציווים בפ' פקודי וא' הוא הכולל כמו א' שבק״ש שנאמר וירא משה את כל המלאכה וגו' וח״י שמות שבמזמור לדוד הבו לה' בני אלים וגו' וח״י מזמורים עד יהיו לרצון וח״י יו״ט כמ״ש לאתת ולמועדים וח״י פעמים יראת ה' במשלי. וח״י נענועין בלולב והם נגד ח״י חוליות שבשדרה וז״ש צדיק כתמר יפרח שהלולב דומה לשדרה וז״ש בגמ' כנגד ח״י חוליות שבשדרה ואלו הברכות הן נגד הברכות שנאמרו במשיח שכולן כלולין בצדיק והוא מה שנאמר ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' והן ארבע רוחין ונגד ה' נשמתין וד' עליונים נקראים רוחין שמסתיימין ברוח כמ״ש בזוהר פרשה ויקרא עולה הוא דכר וכו' וע״ש. ורוח ה'. היא יחידה שכולם כפולין והיא יחידה ששם אין נוקבא שנאמר ואין אלהים עמדי. רוח חכמה ובינה. הוא החיים כמ״ש והחכמה תחי' בעליה ונאמ' כי חיים הם למוצאיה' וכמ״ש בת״ז ועיקר החיים לעה״ב שאין משתה שם והן מחשבה ושכל המעשי. ושכל המעשי נחלק לשנים. והם בינה. ודעת הנכלל בה כמ״ש אם אין דעת אין בינה ועל זה נאמר (ישעיה ל״ב ט״ו) עד יערה עלינו רוח ממרום. רוח עצה וגבורה. הוא ברוח ממש והוא המתעורר והמניע שהם שתי בנות וכן לאה ורחל שהוא רוח המתעורר והמניע אבל המרגיש הוא בנפש ועליו נאמר והריחו ביראת ה' וגו' ובנפש הצומחת נאמר ונצר משרשיו יפרה ונפש הצומחת עליה נאמר ויהי האדם לנפש חיה ונאמר באיוב (ל״ג י״ח) יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח ותקרב לשחת נפשו וגו' (שם כ״ב) פדה נפשו מעבור בשחת וחיתו באור תראה והגוף שהוא נגד הדומם נאמר ויצאו חוטר וגו' והוא נגד מלכת שהיא נכללת בכ״ע ונעשית כפולה והן חמשה שכוללין עשרה ועל זה נאמר ושפט בצדק דלים והוכיח וגו'. לימינו. והכה ארץ וגו'. לשמאלו. והיה צדק וגו'. לאמציעתו וכמ״ש האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו וגו' האלהים הרעה אתי מעודי וגו'. וגר זאב עם כבש ג' מיני בהמות. והחיות ג' טהורות וג' טמאות והתשיעית נכללת מבהמ' וחיה שהוא שור הבר והוא ותאו אבל מ״מ היא נכללת בימין כמבואר (ברכות נ״א ע״א) בכוס של ברכה נוטלו בשתי ידיו ונותנו לימין ולכן היא טהורה והן כנגד ד' מלכיות המציקין לה שעליהם נאמר עמדו זרים ורעו צאנכם וגו' ופרה ודוב תרענה יחדיו ירבצו ילדיהן. נגד ישמעאל ועשו ימין ושמאל שכוללין הכל. ואריה וגו' הן הערב רב באמצעיתא ולכן לא נאמר בזה תיבת יחדו שגם בעוה״ז נקראו גרים אלא שלע״ל לא יטרפו רק כבקר יאכל תבן ועליהם נאמר ואצרף כבור סיגיך וגו' ושעשע יונק וגו' הוא השטן שעולה ומרגיז יורד וכו' והנה עשרה האלו הן תשעה שכלולין בארץ שאף שהנפש היא כלולה משבעה מ״מ היא אחד. כמו הארץ אע״פ שהיא כוללת שבעה ארצות מ״מ היא ארץ אחד וכן אמר כאן תשעה דרגין כולם כלולין בארץ וכמו שהגוף נכלל בכ״ע כן הוא אומר מברכת ה' ארצו שהיא נכללת בכ״ע:

(יג) מברכת ה'. נגד רוח ה':

ממגד שמים מטל ומתהום וגו'. כנגד חכמה ובינה כמ״ש ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה:

(יד) וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים. שהן כנגד יום ולילה והם כנגד עצה וגבורה שעצה הוא בלילה כששוכב וכמ״ש כל הלילה הוא ישן וגו' וכמ״ש ברוך ה' אשר יעצני אף לילות וגו' וביום הוא המעשה והגבורה להתגבר וכו':

(טו) ומראש הררי קדם. הוא נגד והריחו ביראת ה' בריחין דבושמין דג״ע:

וממגד גבעות עולם. כנגד ונצר משרשיו יפרה ששם כלולים כל המטעים כמ״ש לא תחס' כל בה וכמ״ש בשלמה יודע היה שלמה וכו'.

(טז) וממגד ארץ ומלאה. הוא כנגד דעת וכמ״ש ומלאה הארץ דעה:

ורצון שכני סנה. כנגד יראת ה' כמ״ש רוצה ה' את יראיו והיא לית לה מגרמה כלום וכלולה מכולם וכמ״ש ויראת ה' היא אוצרו. ואוצרותיהם אמלא:

מברכת. הוא מה שנאמר יושב בסתר עליון בצל שדי ששם ג' מוחין דנצח. ושם רק ב' מוחין אבל כשהיא מקבלת מן בעלה היא מתמלאה בג' וכן נאמר בצלו חמדתי ולא בצל הדיוט דהדיוט הוא למרי' והן הב' כרובים כתריאל ומטטרון לכן נאמר עליון. ונאמר מברכת ה' ששם שורה השם כמ״ש בתז״ח פ״א א' אינון נשמתא אתו מכורסיא ובגין דתמן יה דאיהו מנהיג כלא טעמי כו' ואינון ב' כרובים דנעילא וכרובים דתתא אינון מטטרון וסנדלפון:

ממגד. בשמהן דחו״ב ששם כל מגדים המתפשטים בכל וכמ״ש ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים ראשית ואחרית מה דהוי ומה דעתיד למהוי ואלה ח״י ברכאין הם כפולין כאן ובברכות יעקב כמ״ש מאל אביך וגו' ולכן נאמר ברכות לראש צדיק שהצדיק אע״פ שכלול ח״י עלמין מ״מ הוא מב' ח״י ולכן נקרא יוסף הצדיק גילופין דיוסף וכן ברכות ג״כ ב' ח״י בב' גילופין שהן בחו״ב ב״פ חב״ד והן נגד ח״י ברכות דתפילה. ותיקון התפילה ב״פ ח״י בלחש ובקול והן ב״פ שם של יסוד בגילופין דלעילא ותתא וז״ש תבואתה לראש ולקדקד וכן אמר יעקב לראש והם ד' חותמות שבהם נחתם שמים וארץ. לקדקד הוא ד' שמהן של אבהן כמו שנאמר וארא אל אברהם וגו' ויעקב כלול בב' לעילא ולתתא. ולכן לקח ללאה ולרחל ב' אמהות והכל כלולין בצדיק: