אדרת אליהו · דברים · פרק 33 · פסוק 18

ולזבולן אמר. לפי שבזבולן היו סוחרים ותגרים ובחלקו נפלו ימים ששם ספינות באים כמ״ש זבולן לחוף ימים ישכן וגו':

ויששכר באהליך. פי' בחלקו של יששכר נפלו פלטרים גדולים בנינים נאים ונפלאים והיו משכירין לכל הבא בא״י שהיו שוכרים אצלם הבתים מחמת יופיין וכמ״ש בפ' ויחי וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ע״ש בתרגום אונקלוס וזהו ויששכר באהליך ובגמ' דרשו באוהליך של תורה שהיו יושבי אוהלים ונשתתפו יחד ולכן ברכם בברכ' ח' וכולל יששכר בברכת זבולן וכן אמרו בספרי ויששכר באוהליך מלמד ששבטו של יששכ' משתבח בתורה שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים (ד״ה א' י״ב ל״ב) וכן מצינו באביו ששיבחו שנא' וירא מנחה כי טוב. ופי' מנוחה כי טוב זו תורה שבכתב. ואת הארץ כי נעמה. זו תורה שבע״פ שמסורה לבני אדם כמ״ש וחיי עולם נטע בתוכנו. ועליהם נאמר מה טוב ומה נעים וגו' ולכן נעמה לשון נקבה והן בג' שמהן שלה:

יטוב. בחו״ב. ויט שכמו לסבל הן מדרשי התורה ספרא וספרי וכו' שמחברים יחד ועליהם נאמר גם יחד. ואמר שכמו לסבול שהו' קשה מאוד וכמ״ש והוא ירד והכה את הארי וגו' שלמד ספרא דבי רב ואמרו (פסחים ס״ב ע״ב) בין אצל לאצל ארב' מאה גמלי וכו' ויהי למס עבד. שלמדו לכל ישראל תיר' וכמ״ש ומבני יששכר יודעי וגו' וכמ״ש ר״ג (הוריות יו״ד א' וב') לא שררת אני נותן לכם אלא עבדות אני נותן לכם עד עתה הייתם ברשותכם אבל עכשיו אתם משועבדים לצבור: