גימטריא שלו ת"י. דק"ל למה צריך למכתב בזאת, ואין לומר דקאי אקרבנות שמפורש אח"כ, דא"כ הל"ל באלו יבא אהרן ל' רבים, דהא שני קרבנות היו. ועוד, זאת לשון נקיבה והקרבנות המפורשים אח"כ זכרים הן. וא"כ לא הל"ל לגמרי בזאת, אלא הל"ל כי בענן אראה אל הכפורת, ובפר בן בקר לחטאת יבא אהרן וגו', אלא לרמז כמה שנים יש עמידת בית ראשון. וא"ת וכי בבית ראשון לבד היו כהנים גדולים, הלא אף בבית שני היו כהנים גדולים. וי"ל דכך פירושו של קרא, גי' של בזאת שנים יהיו כהנים דומיא דאהרן שיהיו מושחין אותן בשמן המשחה, אבל אחר בית ראשון לא נמצאו שהיו מושחין אותן בשמן המשחה דומיא דאהרן, משום דבסוף עמידת הבית הראשון נגנז שמן המשחה מיאשיה ואילך כדפירש"י לקמן: [ג"א] וא"ת מנ"ל שבבית שני הוזהר על ביאת מקדש, שמא דוקא בבית ראשון שעמד כמנין בזאת. כבר תירצו בת"כ אל הקדש, מה ת"ל, והלא כבר נאמר ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת, מה תלמוד לומר עוד אל הקדש, לפי שנ' אל הקדש אשר על פני הכפרת אשר על הארון, שיכול אין לי אלא קדש שיש בו ארון, מניין לעשות קודש שאין בו ארון כקודש שיש בו ארון, ת"ל עוד אל הקדש, וא"ת א"כ למה כתב בזאת לרמז, הא בבית שני ג"כ אסור. ואפשר לומר שאם בא לבית קדש קדשים בחורבנו שאינו חייב, והיינו מדאפיק בית ראשון בלשון אל הקדש דחייב משום קדושה, א"כ בית שני נמי קדוש וחייב:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 16 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי אם ביה"כ. אע"פ שכבר פירש לעיל גבי בענן אראה שהי' בי"כ, דלא תימא דדוקא בענן לבדו אל יבא אלא בי"כ, אבל בהבאת פר לחטאת ואיל לעולה אפי' בשאר ימות השנה יבא, לפיכך פירש כאן ואף זו לא בכל עת וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b