שפתי חכמים · בראשית · פרק 18 · פסוק 10

ופסח היה כו'. וא"ת מנ"ל לרש"י דפסח היה ונ"ל דלשנה אחרת נולד יצחק וכתיב בפרשת בא (שמות יב מא) ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו וגו' והד' מאות שנה היו מתחילין מיום שנולד יצחק כשהיה זרע לאברהם ובאותו יום שהתחילו ארבע מאות שנה בו היו כלים וביום שכלו בו יצאו כדפי' רש"י שם והם היו יוצאים בט"ו בניסן הוא יום ראשון של פסח א"כ הבשורה והלידה של יצחק היו נמי בפסח. ועי"ל דרש"י דייק מדכתיב גבי לוט ומצות אפה (להלן יט ג) ש"מ דפסח היה וזה היה באותו היום שדבר המלאך כן:

מדלא קרינן כעת אלא כעת כו'. מדלא קרינן כעת בשו"א אלא כעת בקמ"ץ דכעת בשו"א דבוק לחיה ואין זמן מפורש אחריו לכך צ"ל שהוא כמו בעת כלומר בעת הזאת וחיה דבור בפני עצמו כדמפרש והולך שתהי' חיה וכו': נ"ל כעת בקמ"ץ משמע עת הרמוז כמו הכא שרט לו שריטה לפי שהוא כאילו נכתב כהעת אבל כעת בשו"א לא נראה בו איזו עת וק"ל. [מהרמ"ש]:

בשליחותו של מקום אמר לו כו'. וא"ת מנ"ל לרש"י נ"ל דקושיא מעיקרא ליתא כי ה"פ לא בשרו המלאך שהוא ישוב אליו אלא בשליחותו של מקום ר"ל שהקב"ה ישוב אליו וכמ"ש אח"כ (בפסוק יד) למועד אשוב אליך וגו' ואע"ג שאמר שוב אשוב כמדבר בעדו דרך השליח לדבר כן בשם משלח כמו אני חותנך יתרו (שמות יח ו) למ"ד (הובא ברש"י שם) שליח שלח לו ודייק רש"י זה דלמה יתלה המלאך הגדולה בעצמו שוב אשוב והרי מצינו שנענשו על זה במ"ש כי משחיתים אנחנו וכו' (להלן יט יג) אלא בשליחותו של מקום אמר. [מהרמ"ש]: ועי"ל דאל"כ שמא הש"י ישלח אותו בשליחות אחרת ולא יהי' לו פנאי לבא עם הקב"ה ונמצא שקרן בדבריו אלא ודאי בשליחותו של מקום אמר לו. ובזה מתורץ למה פי' כעת קודם שוב אשוב שלא בדרך המקרא:

הפתח היה אחר המלאך. וא"ת מנ"ל לרש"י דילמא איפכא וי"ל דא"כ הל"ל והוא לפניו ר"ל המלאך היה לפני הפתח דאז שפיר משמע שהמלאך לא היה תוך האהל אלא לפני פתח האהל כאשר הוא האמת שאברהם ישב פתח האהל ודיבר המלאך עמו אבל אי קאי אחריו על הפתח דהיינו הוא המלאך היה אחר הפתח א"כ יהי' הפירוש שהמלאך היה אחר הפתח והוא תוך האהל וק"ל. [מהרמ"ש]: