קריאה במקור

שפתי חכמים · דברים · פרק 12 · פסוק 16

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
שאין לך בו זריקת הדם במזבח כו'. פי' והי' עולה על הדעת שלא נאסר הדם אלא כדי שיהא נזרק ע"ג המזבח, קמ"ל. ויש לתמוה, ל"ל האי קרא תיפוק ליה מפרשת אחרי מות (ויקרא יז י) דכתיב אשר יאכל כל דם וגו', שבא ללמד אפי' דם חולין, וכדפירש רש"י שם. ושמא י"ל כתיב בהאי וכתיב בהאי וכו'. כן כתב הרא"ם וכן תירץ לעיל בפרשת אחרי מות. ונ"ל דאי מהתם ה"א כיון שהיו תמימים והיה דמם ראוי לגבי מזבח בשעת שחיטה, אף שהם חולין מ"ה אסרה רחמנא, מה שאין כן בפסולי המוקדשים, משום הכי איצטריך קרא לאוסרו. עיין לעיל פרשת אחרי מות מה שכתבתי:
2
לומר לך שאין צריך כיסוי. לפי שמדמה אותו לצבי ואיל ה"א מה צבי ואיל צריכין כיסוי אף בהמה זו צריכה כיסוי, לכך צריך למכתב תשפכנו כמים, כלומר שאין צריך כיסוי. [הרא"ם]: ועי"ל דה"א דכל בהמה דמה חייב בכיסוי, דהא בהמה בכלל חיה היא, ודם חיה צריך כיסוי ה"ה בהמה, קמ"ל על הארץ תשפכנו כמים, מה מים אין צריך כיסוי אף דם פסולי המוקדשים, ומינה ילפינן לכל בהמה שאין דמה צריך כיסוי. וכן הוא בהדיא בפרק כיסוי הדם (חולין פד.) ע"ש:
3
ד"א הרי הוא כמים כו'. דלטעם ראשון קשה מים ל"ל, לא ליכתוב אלא על הארץ תשפכנו ותו לא, וממילא ידענו דלא בעי כסוי, משום הכי צריך טעם אחר. ואי לטעם אחרון לחודי', התם גבי הכשר זרעים היה לו לכתוב (ויקרא יא לח). משום הכי צריכין אנו גם לטעם ראשון:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
רישיון המהדורה
CC-BY
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b