קריאה במקור

שפתי חכמים · דברים · פרק 12 · פסוק 17

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
בא הכתוב ליתן לא תעשה כו'. כתב הרא"ם מפני שלא אמר דהוה לא תעשה אבל האריך לומר בא הכתוב וכו', הוכרחתי לומר שהוא ע"ד רמז בלבד, אבל עיקר הלאו הזה ופירושו הוא אינו אלא שלא לאכלו חוץ לחומה. אי נמי הכי פירושו, שאף על פי שכתב למעלה (פסוק ו) והבאתם שמה עולותיכם וגו' ולא חוץ לחומה, חזר ואמר לא תוכל לאכול בשעריך, ליתן לא תעשה על הדבר כדלעיל (פסוק יג ד"ה ליתן לא תעשה):
2
צלמים שכתבו עליהם את השבועה. פי' השבועה שנשבע אברהם ויצחק לאבימלך, והצלמים העורים הם כנגד יצחק, והפסחים הם כנגד יעקב דכתיב ביה (בראשית לב לב) והוא צולע על ירכו:
3
אזהרה לכהנים. רצונו לתרץ למה כתיב ובכורות בקרכם, והרי הכהן מצווה על הבכורות:
4
אלו הבכורים. פי' אזהרה לאכול חוץ לחומה, לחייב עליו מלקות:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
רישיון המהדורה
CC-BY
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b