נשאו לבו, דאתרעי לבה. נדבה רוחו, אשלמת רוחה. אע"ג דבכ"מ ת' "נדיבות" הסמוכה אצל "לב" בפעל "אתרעי" אפשר ששינה פה משום שאין הלשון הארמית סובלת לסמוך הפעל "אתרעי" לרוח, כאשר הננו רואים עוד בזה שנוי, אשר הננו מוכרחים ליחס רק אל סגולות הלשון הארמית, כי בפסוק זה "נדבה רוחו אותו" ת' "אשלמת רוחה יתה" ולקמן פסוק כ"ו "ישא לבן אתנה" ת' "אתרעי לבהן עמהן".
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 35 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b