נתינה לגר · שמות · פרק 35 · פסוק 22

ויבאו האנשים על הנשים, ומיתן גבריא על נשיא. ע' תוספת רש"י שלכן לא ת' המת' "ואתין" רק "ומיתן" שהביאו חח ונזם על הנשים, ולא ידעתי איך אפשר לומר שהביאו דברים המלובשים על הרחם וכדומה בעודן עליהן? ואפשר שצ"ל "ומיתן" בצירי המ', והוא בקל, ועל הוא כמו "עִם" גם בארמית, ובכ"י שלי הגי' "ועאלו גובריא על נשיא" הכל כמו בעברית וכן יש נוסח ואתו. וכומז, ומחוך. ע' ערוך ע' מחך שהביא גם הת' "המטפחות והחריטים, לבורנקיא ומחכא" ובמס' שבת (ס"ד ע"א) "א"ר אלעזר עגיל זה דפוס של דדין כומז זה דפוס של בית הרחם אמר רב יוסף אי הכי היינו דמתרגמינן מחוך דבר המביא לידי גיחוך" וע' בהקדמה כוללת. אולם! בירושלמי שבת (פרק ו' הלכה ג') "כומז יש אומרים טפוס של רחם ויש אומרים טפוס של דדים, ולא אוכל לכוין למה ת' את התכשיטין הקודמים בפסוק בל"ר " ורק כומז ת' בל"י, ואפשר שבתכשיטין ההם היו משתמשין בזוג, כמו שני צמידים וכדומה " וכומז (לפי דעת כל המפרשים) הוא תכשיט שבו משתמשין יחידי, וע' מיני תרגומא פ' תולדות ומ"ש בבאורינו.