הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 14 · פסוק 37

שקערורות. הוא תאר לאבנים, אבנים שקועות בקירות נקראות שקערורות, והמלה מורכבת מן שקע ומן ערה, שקע יורה על היות האבן שקועה בבנין, וערה יורה להפך שאפשר לחלצו מן הקיר כשיקצו הטיט מסביבותיה, כמו ערו ערו עד היסוד בה (תהילים קל״ז:ז׳) וכמו ויערו את הארון (ד"ה כ"ד), כי כן הם צריכים להיות לענין טומאת נגעים, אבנים תלושים שחוברו בבנין ע"י טיט, וכדומה לזה אמרו בויקרא רבה שקערורית שקוע ביתא באילין לווטיא, וכמו שנראה מלשון הכתובים שבענין, וחלצו את האבנים וגו' ואת הבית יקציע מסביב (פ' מ' ומ"א), הרי שמדבר על אבנים תלושים ששקעום בקיר ע"י טיט ועכשיו חוזר ומערה אותן מן הקיר, אבל קיר של סלע מששת ימי בראשית או קורות שהן על פני הקיר או עפר שבקיר אין הנגעים מטמאין בהן, ופי' הכתוב כך הוא, וראה את הנגע והנה הנגע בקירות הבית, כי לפי שלמעלה סתם ונתתי נגע בבית ארץ אחוזתכם, כנגע נראה לי בבית (פ' ל"ד ול"ה) והכל בכלל בין שנראה בקיר או בקורה או בקרקע הבית בין באבניו בין בעציו בין בעפרו, פי' עתה שהנגע צריך להיות בקירות הבית, ואף לא בכל מה שבקיר אלא כשיראה בקיר שקערורות ירקרקות או אדמדמות, אבנים שקועים בקירות שיהיו מקצתן ירקרקות או אדמדמות אז יסגיר את הבית. ואבן בכל המקרא לשון נקבה כמו והאבן גדולה עפ"י הבאר (בראשית כ״ט:ב׳), אבנים שלמות (דברים כ״ז:ו׳), לא תבנה אתהן גזית (שמות כ׳:כ״ב):

ומראיהן שפל מן הקיר. מראה האבנים הללו שבהן הנגע שפל מן הקיר; אבל המקרא קשה שהרי נתן סימן ירקרקות או אדמדמות שפי' ירוק שבירוקין ואדום שבאדומים, ובלי ספק המראות הללו נראין שפלות, ומה צורך להתנות שיהיה מראיהן שפל מן הקיר, אם אינו שפל אינו ירוק שבירוקין ולא אדום שבאדומים שהרי נתן ג"כ שני סמנים הללו ולא אמר שיהיה מראיהן שפל מן הבגד, גם במשניות חכמים לא זכרו התנאי הזה, ויראה שאין זה בכתוב תנאי להיות ג"כ שפל מן הקיר, אלא ספור הוא ששתי המראות הללו בהיותן באבני הבית שלא כמנהגו של עולם יהיה מראיהן שפל מן הקיר, והוצרך לומר כן בבתים ולא בבגדים, לפי שהבגדים אינם מתטמאין בנגעים אלא צמר ופשתים לבנים לא צבועים בין בידי אדם בין בידי שמים ולכן נזכר בהן מראה הנגע תמיד, אבל הבתים מטמאין בנגעים בין צבועים בידי אדם בין צבועים בידי שמים כמו ששנינו בתוספתא ובהלכות רמב"ם ז"ל (ט"צ פי"ד), ופעמים שהבית צבוע באחת ממראות אלו, ותאמר איך יוכר הנגע, לכן הודיע הכתוב שהאבנים שבהן הנגע יהיו תמיד מראיהן שפל מן הקיר. ורש"י פי' שקערורות מין אחד מן המראות, וכן אמר הרד"ק שקערורות פי' שחורות, וזה תימה כי במשנה שנינו (נגעים פ"ג ח') הבתים מיטמאין בשלשה שבועות ובשלשה סימנין בירקרק ובאדמדם ובפסיון, ומשקערורות לא שנה כלום, גם בנגעי בגדים לא נאמר אלא והיה הנגע ירקרק או אדמדם (פרשה י"ג מ"ט) לא צבע אחר מעורב בו, וכמו ששנה (שם משנה ז') הבגדים מיטמאין בירקרק ובאדמדם ובפסיון ועוד שנינו (נגעים פרק י"א ד') הבגדים מטמאין בירקרק שבירוקין ואם תצרף להן מראה השחרות לא יהיה עוד אדום שבאדומים או ירק שבירוקין, ואם תאמר בבתים צריך גם לשחרות היה לו לשנות דין זה בבתים, ומשנתינו השוה המדה בשתיהן, ועוד אם שקערורות מראה בפ"ע, למה שקערורות ירקרקות סמוכות בנגינה, ואם אינה מראה בפ"ע אלא שחרות מעורב בירקרק או באדמדם ויהיה ענינו כמו שיאמר הלועז (שוואֶרצליך גרין, אָדער שוואֶרצליך ראָטה) היה ראוי להיות להפך ירקרקות או אדמדמות שקערורות שכן דרך לשון העברי וכמו שכתוב בפסוק שבלבן בהרת לבנה אדמדמת (רנ"ו):