הכתב והקבלה · בראשית · פרק 27 · פסוק 39

הנה משמני. ע"ד הפשט מסתבר דברי הרמ"ק, כלומר הנה הברכה אשר ברכתי לאחיך היה מטל השמים ומשמני הארץ, ומאחר שאתה תעבדנו ותהיה ארצך בשכונתו שהרי ארץ אדום היתה סמוכה לארץ ישראל הנה עכ"פ משפע ברכת ארצו תבורך גם ארצך לכן לא אמר ויתן לך האלהים וגו' רק הנה משמני הארץ, ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד כלומר שלא תעבוד את אחיך בעבודה בזוי', רק תהיה לוחם מלחמותיו ותהיה המוציא והמביא, וכן באמת היה אדום עבדים לרוב מלכי ישראל בבית א' וב':

משמני הארץ יהיה מושבך. שיעור המאמר במקום משמני הארץ יהיה מושבך (כי משמני שם מופשט) ומטל השמים מעל ירד לך; או שמוסב על יהיה מושבך, ושיעורו במקום שירד טל שמים יהיה מושבך (רש"ד בביאורו) הוסיף תיבות להשלים בם חסרון לשון המקרא, והרע"ס אמר מטל השמים מעל ועל חרבך תחיה, שתחיה מטל השמים ולא תצטרך כ"כ למטר, ותחיה ג"כ על חרבך, הדביק פסוקים הנפרדים זה מזה, גם מלת מושבך קשה לפרשו על מקום ישובו (וואָהנזיטץ) דבאמת מקום מושבו שבהר שעיר אינו ארץ שמנה אבל הר שעיר הוא שמם, כמו שהעיר הרי"א, לכן נ"ל דמושבך הוא מלשון בשובה ונחת תושעון (ישעיהו ל׳:ט״ו) משובת פתים תהרגם (משלי א׳:ל״ב) להשיב נפש (איכה א׳:י״א) שענינם מלאת המבוקש שבזה דעת האדם מתישבת, כי בעוד שהאדם משתוקק להשיג דבר, רצונו וחפצו הפנימי הוא בתנועה וטלטול, וכשהגיע אל מבוקשו דעתו מתישבת בו והוא במנוחה ומרגוע, ומזה וישבה עוד ירושלים (זכריה י"ב י"ד) שטעמו תהיה במנוחה והשקטה במלאת חפצה ורצונה, וכתרגם שם ותתב ותצלח, וטעם משמני הארץ יהיה מושבך, שמנונית הארץ ישיגו לך מנוחה והשקטה לישב דעתך במלאת מבוקשך (דיינע בעפריעדיגונג) וכן מטל השמים יהיה מושבך, אף שהגשמים נמנעים מלירד בארצך, הטל יבוא בשפע במקומו, ומסבתו לא תהיה נמנע מלהשיג כל אשר תאוה נפשך ליתובי דעתך: