ואת כל אחיו. טעם רביע שבאחיו מלמד ששלש תיבות אלה משמשות פנים ואחור, גביר שמתיו לך ואת כל אחיו פי' לך ולכל אחיו, ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים, שאם היו מחוברים אל נתתי לו היה הרביע או טעם ז"ק במלת לך; דוגמא לזה בישעיה, תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד, הרביע שבישע מלמד כי הוא מחובר לפניו ולאחריו, תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה, ישע וצדקה תצמיח יחד (רל"ש):
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 27 · פסוק 37
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ודגן ותירש סמכתיו. כאן מבואר כי הטובות הזמניות שמבוארים בברכת יצחק לא היה ממנו עיקר הברכה, כי העיקר כלל במלת ויברכהו בסתם, או במלת ראה ריח בני כמבואר שם, אבל הטובות הזמניות שהזכיר אינם עצם הטוב רק אמצעיים להשיגו השלמות הנפשי ועוזרות להם, כי מי שיעדרו ממנו שפע טובות המדומות, קשה לו לקיים רובי המצות, כצדקה וגמילות חסדים תרומות ומעשרות, וגם שאר המצות כמעט נמנעים ממני בהיותו מוכה ממקרי הזמן ופגעיו, כמאמרם עניות מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו, וקשה מאוד להשיגו שלמות הנפשי אם לא יושלמו לו עניני החסרונות מצרכי הזמן ושלמות מזגו ובריאותו, לכן אמר ודגן ותירוש סמכתיו, כי אלה אינם עצם הברכה, רק סומכות ועוזרות אל ההצלחה הנפשיות האמתית (בית דוד) והוא דקדוק נכון:
ולכה אפוא. איה איפוא אבקש מה לעשות לך (רש"י) ולמ"ש (מקץ מ"ג י"א) אם כן אפוא זאת עשו, דמלת אפוא פירושו אין כאן (ניכט דא) טעמו כאן, אחר שברכתי את יעקב בכל הדברים, לך אפוא, כלומר אין כאן לך עוד (איזט ניכטס דא פיר דיך) ובזה נשלם מאמר אחד לכן נקוד אפוא בטעם ז"ק, והוסיף עוד מה אעשה בני, כלומר אחר שלא נשאר אחר ברכת יעקב, מה בידי לעשות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e