לאשמת העם. הלמ"ד מורה על ההקש והדמיון כמו (איוב ל״ט:ט״ז) הקשיח בניה ללא לה שפירש"י כאילו אינו שלה, ויחשבה עלי לשכרה (שמואל א א׳:י״ג) דתרגומו כאתתא רויא, וכן ויהי לה לבן דמשה תיב"ע והוה לה חביב הי כביר, וטעמו אם הכהן המשיח יחטא חטא הדומה לאשמת וחטא העם, כאמרם (בת"כ ובהוריות ד' ו') לאשמת העם הרי משיח כצבור, מה הצבור שהן ב"ד אינם חייבים בקרבן עד שיהיו חכמים ראויים להוראה ויטעו בהוראה ויעשו העושי' על פיהם ויורו לבטל מקצת ולקיים מקצת, כך המשיח בכל דרכים אלה שיהיה חכם מופלא ויטעה בהוראת עצמו ועשה מעשה בשגגת הוראתו לבדה:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 4 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לחטאת. להסרת החטא, כמו וחטאו ביום השביעי שענינו טהרת הדבר, והבא לכפר החטא נקראת חטאת (ענטזינדיגונג):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e