הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 23 · פסוק 42

בסכות תשבו. ראיתי מתקשים בקרא דנחמי' ח' י"ג שנאמר, נאספו ראשי האבות לכל העם הכהנים והלויים אל עזרא הסופר ולהשכיל אל דברי התורה וימצאו כתוב בתורה אשר צוה ה' ביד משה אשר ישבו בנ"י בסכות בחג בחדש השביעי. דנראה לכאורה שהיתה מצות סוכה שכוחה לגמרי מלבם עד שהיתה בעיניהם כמציאה. ובאמת הדברים כפשטן, דלשון מציאה ישמש גם בדבר שהוא לפנינו, כמו שתי בנותיך הנמצאות דלוט, איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן (ויקהל ל"ה) וטעמו כאן כשפתחו הספר לקרות מצאו לפניהם כתוב המדבר ממצות סוכה, (פאָרגעפונדען) - ויש לשון מציאה המשמש על מציאה שאחר חפוש ובקשה, כמו ביום צומכם תמצאו חפץ (ישעיה נ"ח) תרגומו אתון תבעין צרכיכון, תחפשו למצוא, וכן לך מצא את החצים (ש"א כ') חפש ותמצא (אויפזוכען) וכן כאן שהיה דעתם לקרות פרשה המדברת ממצוה סוכה וכאשר פתחו הספר והיה לפניהם פרשה מפרשיות אחרות גללו את הספר וחפשו למצוא פרשה ממצות סוכה. - ויש לשון מציאה לענין השגת השכל, כמו אשרי אדם מצא חכמה, החקר אלוה תמצא, לא מצאתם חדתי (בעגרייפען, ערקלארען, אויספינדיג מאכען) כי המקרא לא ידבר רק מכללת המצוה, אבל פרטי' נלמדים אם ממלאים וחסרים, אם מגז"ש וכדומה מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם, והנה הכהנים והלויים שמהם תצא תורה ככתוב יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, כאשר נאספו אל עזרא הסופר להשכיל בדברי תורה לדעת אמתת המקרא לפי כוונתו עפ"י התורה שבע"פ, וימצאו כתוב בתורה, כלומר השיגו בדעתם מקרא זה הכתוב בתורה ממצות סוכה, לדעת אופני הדפנות ופרטי הדינים הנצרכים לסכך, כדי שיוכלו לקיים המצוה כראוי. אחר זמן מצאתי להר"ן בחי' לסנהדרין כ"א ב', שתפס מכוון המקרא דנחמי' על פשטי', והדבר פלאי, ועיין ערכין ל"ב ב':