הכתב והקבלה · שמות · פרק 34 · פסוק 27

כתב לך וגו' כי על פי. אמרו (גיטין ס' ע"ב) לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה שנא' כי עפ"י הדברים כרתי אתך ברית ואת ישראל, ולשון מדרש תנחומא (פ' נח) לא כתב הקב"ה בתורה למען הדברים האלה, ולא בעבור הדברים האלה, ולא בגלל הדבר, אלא על פי, וזהו תורה שבעל פה וכו', והמכוון במקרא לדעתם כי התורה נדרשת בכלל ופרט, גז"ש ושאר י"ג מדות, והשכחה מצויה בדבר שבעל פה אם לא שזכרון דברים שבכתב יחזיקם, לכן מהראוי לך לכתוב את הדברים האלה, כי משום שעל דברים שבע"פ כרתי אתך ברית, וא"א שיעלה זכרונם על לבך כ"א ע"י תורה שבכתב (ע"ש רש"א); ויתכן כי לשון פי יורה ענין ביאור דבר קשה והבנתו על עמקו, כי מאמר חכמה הנעלם והנסתר שלא יבינו הכל הכוונה הפנימית נקרא סתום, כמו (יחזקאל כ״ח:ג׳) כל סתום לא עממוך, וכן סתום הדברים (דניאל י״ב:ט׳), כי סתומים וחתומים הדברים, כלו' שאין המאמר גלוי ומפורש לכל אבל הוא נעלם ונסתם מלהבינם, והמבאר מאמר הנעלם והנסתם הוא כעושה פה פתוח לכלי הסתום מכל צדדיו עד שיוכלו להביט כל מה שבתוכו ופנימיותו, ולזה נמצא לשון פה אחר מאמרים מחוסרי ידיעה, כמו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו וגו' ונגד לו ע"פ הדברים האלה (מקץ מ"ג ז'), כלו' הודענו אליו די צורך ביאור שאלתו, ומלת על הוראתו עסק וענין כמו על כל דבר פשע (משפטים כ"ב) (ערקלאֶרונג דיזער וואָרטע בעטרעפפענד) [ע"ש רש"י אשר לדעתו הוא מקרא קצר כמ"ש הרא"ם], וכן במאמר כי יפלא ממך דבר למשפט אמר (שופטים י"ז) ועשית ע"פ הדברים אשר יגידו לך וגו' ע"פ התורה אשר יורוך, שמלת פי הוא ביאור הדבר שהיה נפלא ומכוסה ונעלם הידיעה, והיא התורה שבעל פה המסורה לנו לבאר התורה שבכתב: