הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 3

בזאת יבא אהרן פירש"י ואף זו לא בכל עת כ"א ביה"כ כמו שמפורש בסוף הפרשה בחדש השביעי בעשור לחדש, אמנם במדרש רבה פכ"א (והובא בילקוט, וע"ש בזית רענן) איתא, אר"י ב"ס בכל שעה שהוא רוצה לכנוס יכנס רק שיכנס בסדר הזה, וכ"א ברבה ס"פ תצוה, אהרן היה נכנס בכל שעה לבית קדשי הקדשים, ע"ש. והא דכתי' בתצוה וכפר אהרן אחת בשנה ר"ל אחת בשנה מחוייב לכפר, ולזה שינתה התורה כאן וכתבה תחלה כל סדר העבודה, ובסוף אמרה בחדש השביעי וגו; ולרש"י הו"ל להתחיל בחדש השביעי, כמו שנהגה בכל הפרשיות, שכתבה תחלה באיזה יום ואח"כ מה שיקריבו, כמו באמור ובפנחס, אמנם לדברי המדרש שאהרן היה לו רשות לכנס באיזה יום מימות השנה אל בית קדשי הקדשים עם סדר העבודה האמורה בפרשה, שפיר לא התחילה התורה הפרשה בחדש השביעי וגו', דלאהרן נאמרה כל הפרשה, ולכן נכפל כמה פעמים בכל הפרשה שם אהרן, והוא יכול לכנוס בכל יום ויום. אמנם מפסוק כ"ט ואילך מתחיל ענין חדש, להודיע הנהגת כל כה"ג ביה"כ, לכן אמרה התורה שם וכפר הכהן אשר ימשח אותו והיתה זאת לכם וגו', ר"ל כל סדר העבודה הנאמר למעלה לאהרן על כל ימות השנה, יהיה לדורות לכל כה"ג ביה"כ לבד. והנה עפ"י הדברים האלה, מקרא ובא אהרן אל אהל מועד (לקמן פ' כ"ג) על מקומו הראוי הוא בא, דאף שאמרו רבותינו שאין זה מקומו של מקרא (ערש"י ורמב"ן) ר"ל לכל כה"ג ביה"כ לא היתה סדר עבודתו עד"ז, כיון דגמירי שצריך הכה"ג ה' טבילות וי' קדושין, ואם כסדר הכתוב לא משכחת אלא ג', אמנם המקרא בעצמו הנכתב בהנהגת אהרן בכל ימות השנה בכניסתו לפנים, מקומו הראוי שם דוקא לא במקום אחר, דבשאר ימות השנה באמת לא היה אלא ג' ובביאה זו גמר אהרן סדר עבודתו הפנימית בכל ימות השנה, דכל זה שנאמר אחר מקרא זה הן העבודות שבבגדי זהב שאינו נוהג אלא ביוה"כ. והנה בד"ז הא דאמרי' (ביומא כ"ג) אין לי אלא ביה"כ, בשאר ימות השנה מנין, ת"ל וכסה ענן הקטורת, שנתקשה במ"ל (בפ"א מכלי מקדש) הא בשאר ימות השנה אין מצוה במעלה עשן רק ביה"כ, יעו"ש. ולפי המבואר, כוונת התלמוד בשאר ימות השנה היינו בכניסת אהרן בכל ימות השנה חוץ מיה"כ. את הדברים האלה ראיתי בס' ח"א בשם הגר"א, והוא ענין נפלא ומיושבים בו סדר המקראות בפ' זו בדרך נכון, ולפנינו בפסוק ובא אהרן ידובר עוד מזה: