מבית לפרכת. חבר בעל הטעמים אל פני הפרכת לסוף המקרא ולא הפסיק הדבור באתנחתא בולא ימות, מפני שעיקר טעם שלא יבא הוא מפני גלוי שכינה והוא על הכפרת בין הכרובים לכן הושם האתנח במלת לפרכת (רל"ש):
קריאה במקור
הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e