הכתב והקבלה · במדבר · פרק 6 · פסוק 18

וגלח הנזיר פתח. ר"ל בתחלת המבוא אאה"מ יגלח, שהוא התחלת החיל, ששם היתה עז"נ, ושם בקרן מזרחית דרומית היתה לשכת הנזירים ושם היה מגלח שערו, ואין לפרש פתח אה"מ כבשאר מקומות פתח עזרת כהנים ששם היתה שחיטת הקדשים, שיהיה בזיון המקדש לגלח שם; ומלת פתח פי' כאן כמו פתח דבריך (תהילים קי״ט:ק״ל) שהוא תחלת דבריך, וכ"כ פתח אוה"מ, התחלת כניסת אה"מ, כי הדביר וההיכל נקראו אה"מ ומה שממנו עד החיל נקרא פתח אה"מ או חצר אה"מ כמ"ש רש"י (בתצוה) ואכל אהרן פתח אה"מ כל החצר קרוי כן, וכבר מצאנו שקרא הכתוב את העזרה בשם קדש קדשים, כמו בקדש הקדשים תאכלנו (לקמן י"ח י') שהוא העזרה (ע"ש רש"י), ובשאר מקומות לא נקרא בשם קדש קדשים אלא לפנים מן הפרוכת וכן מצאנו להפך שקרא את לפני ולפנים בשם קדש לבד, כמו (צו ו' כ"ג) וכל חטאת וגו' לכפר בקדש' שהוא לפני ולפנים, ע"ש רש"י ורמב"ן. (ובנזיר מ"ה) אמרו וגלח הנזיר לאחר שחיטת השלמים שכתוב בהן ושחטו פתח אה"מ, אין כוונתם לפרש כן המקרא ע"ד הפשט כ"א ע"ד כוונה שניה. לפי שהוציא הכתוב ההתחלה בלשון פתח. ודע דבתוספתא (נזיר פ"ד) איתא אין לך שמשלח תחת הדוד אלא נזיר שגלח בטהרה בפתח אהל מועד שנאמר וגלח הנזיר פתח אהל מועד, (ולשון זה העתיק הרמב"ם בפי' למשנה פ"ו מ"ה וכן הר"ע ברטנור') ותמה בתוס' רע"ק שם הא הוי מחוסר הבאה דהדוד של שלמים הוא בירושלים, ע"ש והניח בצ"ע. ולא ידעתי למה לא נימא דהתוספתא לישנא דקרא תפס, וכמו בפתח אהל מועד דקרא לאו פתח ההיכל ככה הוא דתוספתא, ולשון התלמוד (שם מ"ה ב') הכל לא היו משלחין תחת הדוד חוץ מן הטהור שבמקדש מפני שנעשה כמצותו:

אשר תחת זבח השלמים. תחת הדוד שהוא מבשלין בו לפי ששלמי נזיר היו מתבשלין בעזרה שצריך הכהן ליטול הזרוע אחר שנתבשל (רש"י) אף על גב דשאר שלמים היו מתבשלים בכל העיר בבתי הבעלים, כי חזה ושוק היו מפרישין מהם קודם בשולם בעודם חי, אבל איל נזיר שהיה צריך ליטול ממנו הזרוע לאחר שנתבשל, לכן נתבשל בעזרה, שלא יצטרך הכהן לילך לבית הנזיר ולהביא הזרוע לאחר בשול לעזרת ישראל כדי ליתנו על כפי הנזיר לתנופה עם הלחם, וזה אינו אלא בעזרה, (ערא"ם) ומקור דברי רש"י הוא ממתני' (פ"ב דמדות מ"ד) עזרת נשים וכו' ארבע לשכות היו בארבע מקצועותי' וכו' דרומית מזרחית היא היתה לשכת הנזירים ששם הנזירין מבשלין את שלמיהן ומגלחין את שערן ומשלחין תחת הדוד, ע"כ. ובתוס' (נזיר מ"ה ד"ה ולא במי) כתבו שהרי שלמים נאכלין בכל העיר ואם מגלח פתח אהל מועד ודוד שלמים בעיר וכו', וכן בד"ה לא היה כתבו תחת דוד השלמים בירושלים, והוא תמוה הא שלמי נזיר אינו כשאר שלמים, דצריכים דוקא בעזרת נשים להתבשל: