יהי' לך את אחיך. כל שיש לו למלוה עצמו תביעת ממונו על הלוה בזה אמרה תורה שהשביעית משמטת, אבל כל שיסתלק המלוה עצמו מן התביעה ומוסר שטר חובו לאחר אשר יגבהו, בזה לא זכתה התורה ללוה שתשמטנו שביעית, ולזה ארז"ל המוסר שטרותיו לב"ד שהם יגבוהו אין השביעית משמטת, דהשתא לא קרי' בי' לא יגש, כי המלוה אינו נוגש רק הב"ד הם הנוגשים, זהו דין תורה, וכיון שמוסר שט"ח להם, אין צריך כתיבה, והלל תקן אף בשהמלוה מחזיק שט"ח בידו ואינו מוסרו לב"ד, וכן כשהוא מלוה ע"פ די לו כשיאמר בפני הב"ד שהוא מוסר תביעת חובו בידיהם, ולזה הצריך כתיבת פרוזבול (עתוס' מכות ד"ג, ובחוה"מ סי' ס"ז, ובזרע אברהם על הספרי), ובזה נסתתמו פיות המתחכמים לפרוק עול תורה, מתקנת הלל:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · דברים · פרק 15 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e