והגבלת את העם. אי אפשר לומר הדברים כפשטן שיגביל את העם ממש, כי מה לשון סביב שייך בזה, כי לשון סביב אינו סובל כ"א שיהיה מקיף את מחנה ישראל מכל הרוחות סביב, וזה לא היה מן הצורך. כי האחרונים שלא היו סמוכים אל ההר אינם צריכים הגבלה ועשיית תחום, גם לא היה נאסר להם לצאת מן המחנה אל מן הצד, אמנם באמת ענין והגבלת את העם הוא בעצמו הגבלת תחום ההר, וכמ"ש רש"פ, כי שם גבול נופל בב"א על סוף רשות זה ותחלת רשות זה, שהוא סוף בבחינת האחד ותחלה בבחינת השני, ולזה מה שאמר משה (לקמן כ"ג) הגבל את ההר הוא ג"כ המובן האמתי במאמר והגבלת את העם, כי הגבלת ההר הוא בעצמו הגבלת העם ותחום אחד לשניהם, רק סוף תחום ההר הוא בעצמו תחלת גבול ישראל, וישמש שם גבול כאן על סוף ההר להוראת תחלת גבול של ישראל. ומה שאמר הש"י והגבלת את העם ולא אמר והגבלת את ההר, כי מצות ההגבלה לא חלה על ההר רק על ישראל המצווים שלא לעלות, לכן הסב מצות ההגבלה אל העם:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 19 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e