הכתב והקבלה · במדבר · פרק 35 · פסוק 21

או באיבה הכהו בידו. לרבותינו (סנהדרין ע"ו ב') מרבה בזה את המצמצם כגון שכבש עליו לתוך המים, שאחז בראשו של חברו ותקפו במים ומצמצמו שם שלא יוכל לקום ולהרים ראשו, ויתכן דלא ניחא להו לפרש הכאה זו בהרמת ידו על חברו להכותו (שלאגען) דא"כ לא היה לו לומר בידו רק באגרופו, והיינו בקיבוץ אצבעות בתוך הכף (פויסט) וכדאמר בפרשת משפטים והכה את רעהו באבן או באגרוף, וכדאיתא עלה במכילתא שם מקיש אבן לאגרוף מה אבן שיש בו כדי להמית אף אגרוף שיהיה בו כדי להמית, ואמר קרא להכות באגרוף רשע, ומדאמר בידו לכן פירשוהו בכבש עליו בידו בעודו בתוך המים עד שמנעו מלהרים ראשו למעלה מן המים, לפי"ז יש לפרש הכהו מן בעצלתים ימך המקרה (קהלת יו"ד) שטעמו התקרה נדחקת למטה מן המשא שעלי' כשמונע מלתת מסעד לתקרה, וכן וימכו בעונם (תהילים ק״ו:מ״ג) שהעונות מכבידות ודוחקות עליהם להשפילם, ונקרא העני מך (ואם מך הוא מערכך) לחיותו חיי הדוחק, וטעם הכהו בידו כבש ודחק עליו בידו (ניעדערגעדריקט). עמ"ש בכי תבא בארור מכה רעהו בסתר: