קול גדול. אם נפרש מלת גדול על הכמות, לומר שתהיה הקול חזק עד שתתפשט למרחק הרבה או מסוף העולם ועד סופו, לא ידענו התועלת היוצא לנו מזה, לכן נ"ל שבזה יודיענו יקר ערך דברי התורה בכלל ועשרת הדברים בפרט, כי התורה נכתבה בלשון צח ובשפה ברורה, יבינום כל אחד כפי דרכו, החכם כפי חכמתו, המשכיל כפי שכלו, והנבון כפי תבונתו, הנשים והקטנים כולם יקחו חלקם ומנה לטוב להם, כי היא כמראה מלוטשת ובהירה יראה בה כל אחד צורתו, כי היא ענין אלקי, וכוונת המחוקק העליון ית' היתה להיטיב לכל המון הרב, גדולים וקטנים כי כולם אהובים אליו כי הם מעשי ידיו, והחכם הנבון שקבל דרכי התורה ומפתחותי' הם ממדות שהיא נדרשת בהם יראה בה איך היא כוללת בדברים קצרים כל דברי התורה שבע"פ, וכן בסתרי הלשון הקודש שנכתבה בה התורה, ובמליצות העמוקות והנשגבות ילמוד דברים קדושים אלקיים, כמו מעשה בראשית סודה ודרכי', ענין הצבאות והמלאכים, הנוראות והנפלאות וגלוי שכינה ומראה דמות כבוד ה' וכיוצא באלה לרבבות דברי מדע ובינה, כולם ירבו לבעלי האור ויסתרו מן ההולכים בחושך, כי החכם בעל העינים יותר שידבק מחשבתו בדברי התורה וירגיל בעצמו לחשוב בהם יותר יוסיפו בינה, ויותר תתעצם נפשו בהם, יותר ישמחו את לבבו ויותר יוסיפו לו הרגש על הרגש חכמה על חכמה בינה על בינה. ולזה נדמה התורה למעין הנובע שהוא סגור ונעלם בבטן הארץ, וכל עוד שישאבו ממנו מימיו מתחדשים כל רגע, ככה דברי התורה למתעסק בהם בכל לב, תמיד נובעים תוך חדרי לבבו ומתקבצים יחד לנהר בינתו לדרוש ולחדש בהם ענינים נפלאי', ומתגברים והולכים בכל עת, כי אין קץ לחכמה, כמ"ש (איוב י״א:ו׳) ויגד לך תעלומות חכמה כי כפלים לתושי', ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמו שאמר המשורר לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותיך מאד, כי בחמדת הגופני יקוץ בהם האדם אחרי שבעו משא"כ בתאות חכמת התורה, כי יותר שישתדל האדם לעיין בד"ת ימצא נועם ותענוג נפשי בידיעות הנפלאות העומדות צפונות תחת מלותי' ואותיותי', וכמאמרם (עירובין נ"ד) דדי' ירווך בכל עת נמשלו ד"ת כדד מה דד זה כ"ז שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב אף ד"ת כ"ז שהאדם הוגה בהן מוצא בהם טעם, הנה כל הדברים האלה כלולים במאמר קצר. קול גדול ולא יסף. כי מלת קול הוראתו עצם הדבור (וואָרט, געשפראֶך), כמו שמעת לקול אשתך, וישמע אברהם לקול שרי, אשר הוראתם הדבור הנשמע, וכמו שאמר במקום אחר קול דברים אתם שומעים, ומלת גודל הוראתנו על גודל הרוממת והחשיבות, כענין גדול ה' (ערהאבען), ותרגום קול גדול (איין ערהאבענעס ווארט); והוסיף עוד מחשיבות הדבר ויוקר מעלתו ואמר. ולא יסף. כתרגומו ולא פסק, שחשיבות התורה ומעלת' הנפלאה אינה פוסקת לעולם, כי נוכל להשתעשע בדבורי התורה עד בלי תכלית, ותרגום קול גדול ולא יסף (איין אונענדליך ערהאבענעס וואָרט); והוא מכוון עם מה שאמר לעיל פנים בפנים דבר, ע"ש במש"ש. דוגמה לדברי אלה מצאתי במכדרשב"י ( בראשית ד' נ' ע"ב) קול גדול ולא יסף האי קול פנימאה איהו דלא אשתמע ונביע תדיר ואיהו דקה פנימאה דלא אשתמע, ושם (פ' ויצא ד' קמ"ז בס"ת) פירושא דאורייתא דבכתב ואיהו תורה שבע"פ וכו' והיינו קול גדול, ובפקודי (רכ"ו ב') קול גדול איהו רזא דאורייתא וע"ד כתיב קול גדול ולא יסף. וזהו שאמרו שם (שמות ד' י"ט) זכה עמרם שיצא ממנו בן שזכה לקול גדול:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · דברים · פרק 5 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e